![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
את המשפט הזה הכרתי לפני מספר שנים בשעה שקראתי את ספר שיריו האחרון, ועד היום לא מצאתי בו טעם לפגם, כלומר, כפירה ואפיקורסות ב*עיקרי היהדות*. [ובהערת אגב, החלף את המונח *חכמים* ב*רחמים*, כפי שכבר העיר/ה מישהו/י]. |
![]() |
![]() |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |