בתשובה לאביעד צוק, 18/03/01 19:15
הסתובבתי קצת זמן ללא מטרה 19475
מיסיונריות צמחונית היא הנסיון לשכנע אנשים לזנוח את אכילת הבשר מטעמים מוסריים (בניגוד, למשל, לטעמים בריאותיים, שעליהם אפשר לדון אמפירית). מכיוון שמדובר במוסר שאינו תועלתני (שהרי אז ניתן היה לדון בו), הרי שמדובר במסיונריות - בדיוק כמו המיסיונריות הדתית הרגילה. החזרת שטחים יכולה להיות סוגיה מוסרית, אך בד"כ הדיון הוא תועלתני - הטענה היא כי ישראל *תרוויח* מהחזרת השטחים, בעיקר חיי אדם. שאלת הגבינה (אני בעד, אגב) היא אמפירית לגמרי, ואינה מיסיונרית בשום אופן. היא בעיקר דבילית, אבל זה לא קשור. (:

ההסכם החברתי (למעט מקרים ספציפיים, כמו תחת שבועה) אינו אוסר על שקרים. אינני מצפה מכל אדם לומר לי את האמת, ואינני דורש מאיש לעשות כן. אני בהחלט מצפה מאנשים הקרובים אלי לומר לי את האמת (אלא אם יש להם סיבה טובה להסתיר אותה ממני), אבל ההשלכות של אי אמירת אמת אינן תמיד נוראיות. מעבר באור אדום הוא בכלל לא משהו שמפריע למישהו, ובהתאם - גם לא גורר עונש של הרשויות.
יש לציין, בנקודה זו, שנסיעה במהירות "מופרזת" היא נקודה שבה אני לא מסכים עם השלטון היקר (תרתי משמע שלנו), ואני אכן עובר על החוק הזה לעיתים, ואף אינני מצפה מאחרים שינהגו על פיו.

ההסכם אינו נשבר עשרות פעמים ביום (לא על ידי ולא על ידי קרובי), וכשהוא כן - אני מנסה לעשות כמיטב יכולתי כדי למנוע זאת. אי הדיווח על המעשה מאפשר לפושע להמשיך להסתובב ברחובות - ועל כן פוגע בי (או בקרובי), או יפגע בי בעתיד. הנזק להסכם החברתי הוא קשה מנשוא - ההסכם יעלם.
הסתובבתי קצת זמן ללא מטרה 19508
ויכוח על החזרת שטחים הינו מיסיונרי באותה מידה כמו ויכוח על צמחונות. רווח הוא עניין סובייקטיבי. לדעתי כולנו נרוויח מאוד אם ניהפך לטבעוניים (וכאן המקום לחזור לדוגמה השחוקה לגבי עלות גידול מזון בשרי לעומת צמחוני, הבדל קל של כמה אלפי אחוזים). זהו ויכוח כמו כל ויכוח אשר ביסודו הטענה החזקה מכל - כי ככה.
ההסכם החברתי אינו אוסר על שקרים, לא מכיוון שהינו מכיר במקומו בתוכם. להפך הוא אוסר עליהם מכל וכל. ישנה פשוט הכרה בכך שזו גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה, וששקר הינו חלק בלתי נפרד מחברה אנושית באשר היא.

ובנקודה זו כמובן שכבר שכחתי מה בכלל הקשר לויכוח המקורי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים