בתשובה לeasy, 04/02/04 9:40
תכניות ביילין עדיפות על תכניות שרון 194992
דב אנשלוביץ • בתשובה לeasy יום ד', 4/2/2004, 10:36
שים לב לתגובה ישנה שלי בעקבות הנסיגה של ברק מלבנון תגובה 5202 .
היה ברור לי כבר אז שלעולם ובשום מצב לא נגיב תגובות חריפות על פגיעה בנו שתהינה קשות בהרבה מהפגיעה הזאת.
העובדה שכל כך צדקתי רק מחזקת בי את ההערכה שאם יחזור הדבר בעזה ננהג באופן דומה.
אומר יותר מכך. אם באמת ניסוג ובכל זאת ימשיכו הערבים לפגוע בנו מתוך עזה, אני אהיה זה שאקרא (וזאת גם כן בהיסוס ובלב כבד) לפעול כפי שאתה מציע היום, כשאנו "לפני". כשנעמוד בפני מצב אמיתי כזה, אתה לעומת זאת, תצטרף לאותה קבוצה שרואה בי מסית קיצוני לאלימות.
תכניות ביילין עדיפות על תכניות שרון 195015
easy • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ד', 4/2/2004, 11:38
מאחר ואני קראתי בזמנו להגיב נגד סוריה על כל פגיעה מצד החיזבאללה (מטרה אזרחית מול מטרה אזרחית, מטרה צבאית מול מטרה צבאית) אני בטח לא אקרא לך ''מסית קיצוני לאלימות'' על קריאה להגיב בכוח על פגיעה מצד הפלשתינאים.
תכניות ביילין עדיפות על תכניות שרון 195043
דב אנשלוביץ • בתשובה לeasy יום ד', 4/2/2004, 13:26
נניח שאתה לא. אבל באמת לא זאת הנקודה (למרות שאני התחלתי). אתה קורא היום ליצור מצב מסויים תוך הנחה שנפעל בצורה מסוימת מחר. זה שאתה גם מחר תקרא לפעול כך זה לא אומר שנפעל כך. הראיתי שאנחנו פשוט לא פועלים כך בין אם אתה בעד או נגד.
תכניות ביילין עדיפות על תכניות שרון 195070
easy • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ד', 4/2/2004, 14:34
אני רק אמרתי ''יתכן שעדיף ויתור חד צדדי על המשך המצב הקיים.'' יתכן גם שלא. לעניות דעתי, המצב היום בגבול לבנון עדיף על המצב שהיה שם לפני הנסיגה, אבל זה נכון לעכשיו. יתכן שמחר החיזבאללה יחליט שזה הזמן לפתוח בהרעשה ארטילרית על מפרץ חיפה ואז אני אגיד שהיה עדיף קודם.
באותה מידה, אם המצב ב''גבול עזה'' יהיה כמו המצב בגבול לבנון - שקט מתוח עם תקריות אש בודדות פעם בכמה חודשים, אז בעיני זהו מצב עדיף על המצב הנוכחי. אם נקבל מטחי קטיושות על אשקלון כל שני וחמישי, אז עדיף המצב הנוכחי.
(אני בכוונה לא מתיחס לנקודה האידאולוגית)
תכניות ביילין עדיפות על תכניות שרון 195078
דב אנשלוביץ • בתשובה לeasy יום ד', 4/2/2004, 15:24
בעיניי יש הבדל מהותי בין המצב בלבנון והמצב בעזה. כפי שראית בתגובה הישנה תגובה 5202 , בעניין לבנון עמדתי הייתה: "לא יודע". האמת היא שחשבתי ותמכתי בנסיגה מלבנון, וגם הבעתי זאת בשיחות עם חברים, שנים רבות לפני שהנושא עלה על סדר היום (כמעט הייתי אומר שאני "המצאתי" זאת). אחר כך עמדתי השתנת להיסוס לנוכח התמונות של אי יכולת בניית מנגנון הרתעה מסיבות פנימיות וחיצוניות. היום אני בסך הכל חושב שהמציאות הוכיחה שהנסיגה הייתה מוצדקת. מנגנון הרתעה אמנם אין, אבל כל מיני התפתחויות כמו נשיא חלש בסוריה (אז לא יכולתי לדעת), המצאותם של האמריקאים באזור ולחצם על הסורים והאיראנים, גורם לכך שהחיזבאלה פועל במינונים הרבה יותר קטנים ממה שהיה רוצה, ונוצר מצב שאפשר לחיות עמו.
עם הפלשתינים המצב שונה לחלוטין. הם רואים עצמם כשליחי האומה הערבית כשתפקידם פשוט החלפתנו באזור (הם גם היו מקור הצרות שלנו בלבנון). גם לפני כניסתנו ליש"ע היות תקופות של טרור קשה משם. הטרור הזה פסק בעקבות *הסכם* אחרי שנסוגונו מסיני אחרי מבצע סיני. ללא ההסכם הזה לא היה סיכוי שהטרור ייפסק. אי אפשר לפתור את הבעיה ללא הסכם סופי, וכל צעד ביניים, ובמיוחד צעד נסיגה חד צדדי, רק מכרסם בעמדתנו לעומתם, ומגדיל את הנזק. הווצרות מצב של ירי פה ושם וזה הכל, אחרי שכבר עברנו את האינתיפאדה הגדולה והקטנה הוא פשוט חלום שלא יכול להתגשם בהגדרה.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות