חופש בחירה מול ''זכות'' לעבודה 195298
חילוקי הדיעות בין ווי-נט להארץ בנוגע לשאלה האם חדד כבר עבדה בחברה בפועל או רק התקבלה אליה ועמדה להתחיל לעבוד הם בעלי השלכות בנוגע לזכאותה של חדד לפיצויים או מניעת פיטורים על פי חוק, אך גם על מידת הצדק וההוגנות שבאי-העסקתה.

אם חדד כבר עבדה במקום מקודם ובחוזה העסקתה לא נקבע במפורש כלל הנוגע למצב של הריון, הרי שמאליו מובן שהמעסיק היה צריך לקחת בחשבון בעת חתימת החוזה עמה כי הריון (וחודשי העבודה האבודים הנובעים ממנו) הם אפשרות סבירה כאשר מעסיקים אישה בגילאים מסוימים.

בכללים כאלו יש טעם וצדק במקרים רבים בהם היכולות הגופניות, מאפיין גופני מסויים, או רציפות העבודה הם שיקול מהותי. לדוגמה, קשה להניח כי מדריכת כושר תוכל להמשיך לקפץ גם בחודש השמיני להריונה, ובאותו מטבע לא ניתן יהיה להעסיק גבר או אישה בתפקיד של מנהל חשבונות ראשי כאשר הם אינם יכולים להבטיח כי יימצאו במקום בנקודות קריטיות בזמן (לדוגמה, בסוף שנת המס).

על כן, אם חדד כבר עבדה במקום, הייתה זו היתממות מצד מעסיקיה להעמיד פנים כאילו האפשרות שהיא תכנס להריון ואף תעדר זמן מה היא הפתעה שלא ניתן היה לצפותה. סביר להניח כי הם מעסיקים עובדים גברים השוהים במילואים לאורך תקופות העולות (בסיכום כללי, לאורך שנות העסקתם) על תקופות חופשת ההריון של נשים. גם הנימוק שנשים נוטות לעבוד במשרה מצומצמת יותר אחרי הלידה אינו תופס כאן. לחדד ברור, ממש כמו שברור לכל מועסק אחר, כי משרת מנהל חשבונות ראשי אינה משרה בהיקף חלקי ואם ברצונה לשמור עליה אחרי הלידה היא תאלץ לעבוד בה במשרה מלאה.

אם חדד טרם החלה לעבוד במקום בפועל או הייתה רק בשלבים ראשונים של תחילת עבודה המצב שונה. הניחו, לדוגמה, כי בעת הקבלה לעבודה חדד היא אישה כבת ארבעים שלה שלושה ילדים בני עשרה. הנחה סבירה של מעסיקיה העתידיים תהיה כי היא אינה מתכוונת להכנס להריון פעם נוספת ולכן הם מחליטים לקבלה לעבודה במשרה הדורשת נוכחות רציפה לאורך כל השנה. באותו מטבע, הם היו דוחים גם עובד זכר היוצא למילואים של 60 יום מדי שנה ומעדיפים על פניו קליקע בן 45 שכבר מיצה את פרק המילואים בחייו. כאן, הגיוני היה מצידם לצפות כי חדד לא תכנס להריון וזכות מלאה הייתה בידם לשלחה בטרם החלה לעבוד.

בצד, העובדה שחדד בחרה לגלות את העובדה שהיא בהריון רק שלושה חודשים לערך אחרי שנודע לה הדבר מעידה על כך שאף היא הבינה כי עובדה זו בעייתית ובחירתה לשקר למעסיקיה אינה מאירה אותה באור חיובי כמועסקת אפשרית במשרה כה חשובה כמו ניהול חשבונות החברה.
חופש בחירה מול ''זכות'' לעבודה 195303
על פי הראיון היום ברשת ב עם שרון חדד אלו הם הפרטים :

שרון התקבלה לעבודה ,מנכל החברה ומנהלת הכספים היו מרוצים מכישוריה ביום חתימת החוזה הודיעה להם שרון שהיא בהריון (בשבוע ה12 ,למרות שהחובה להודיע במצב כזה היא בחודש ה 5).
למחרת הודיעו לה שאינה מתקבלת ובשיחה עם המנכל הוא הודה שהדבר כתוצאה מהריונה.

על מנת לתקן טעות :אסור שבהסכם בין מעביד לעובדת יהיה סעיף העוסק בהתחייבות שלא להכנס להריון .דבר המנוגד לחוק וגורר פיצויים רבים בתביעה משפטית.
כלומר עדיף לא להעסיק כלל נשים פוריות 195309
בתפקידי מפתח משום שהחוק מונע מאיתנו כמעסיקים להתגונן מפני החלטתן להיכנס להריון.
נשים וגברים פוריים 195312
חופשת לידה יכולה להיות גם לבעל.
סטטיסטית זו בעיה קטנה יחסית 195317
ואין סיכון שהבעל (למה אתה מניח שיש כזה?) יהיה בשמירת הריון
סטטיסטית זו בעיה קטנה יחסית 195320
עד כמה שמירת הריון נפוצה? האם בסדר גודל שהופך אותה לגורם בעל משמעות?
סטטיסטית זו בעיה קטנה יחסית 195359
הכוונה היא שסטטיסטית אין סיכויים רבים שהבעל יקח את חופשת הלידה המגיעה לו.
כלומר עדיף לא להעסיק כלל נשים פוריות 195314
עדיף לא להעסיק בני אדם - הם חולים,יש להם ילדים/הורים/בני זוג/נכדים שעלולים לחלות, יש להם מצבי רוח, הם יוצאים להפסקות אוכל וההיפך, הם מתעייפים, הם מזדקנים והם מבזבזים זמן בשיחות מסדרון ובאייל הקורא ...
די נכון, אבל 195318
את כמובן מבלבלת בין כניסת העובדת להריון - שהיא רצונית לחלוטין ובין אוסף של בעיות לא רצוניות ובעיות ארגוניות.

אנלוגיה טובה יותר - העובדת מחליטה לערוך סידרת ניתוחים קוסמטיים אלקטיביים המצריכה חודש התאוששות - האם החוק מספק לה הגנה במקרה כזה?
די נכון, אבל 195327
אין לי מושג מה אומר החוק לגבי ניתוחים קוסמטיים אלקטיבים, אך הם לא אנלוגיים להריון וחופשת לידה.
הסיכוי שאשה ישראלית לא תהרה בכלל בכל שנות עבודתה נמוך מאוד; החוק בא למנוע מצב שנשים בגיל הפריון *יוכרחו* לבחור בין עבודה לאימהות.

ותיקון טעות – כניסה להריון היא לא תמיד רצונית, והעיתוי אפילו פחות.
אני מקווה שאת מיתממת 195360
כמובן שאין הגנה כזו בחוק.

בהנחה שלא מדברים על מקרים של אונס, הכניסה הספונטנית היחידה להריון שאני מכיר היא של מריה הקדושה.
מי תם מת? 195365
הבעיה של ניצול יתר של זכות ההריון‏1, והפגיעה במעסיקים, בהחלט קיימת. אבל זוהי בעיה מסדר שני, ביחס לבעיה של אפליית נשים בשל האופציה ההיפותטית שיכנסו להריון‏1. וזה עוד *אחרי* החוק הקיים.
לכן נכון להיום עדיף עוול קטן על עוול גדול, וכמובן יש לשאוף לעדן את החוק הקיים על-מנת לטפל במקרי קצה.

1 אני אשמח אם מישהוא יביא מספרים כי אני די עצלן...
לכן על המחוקק להתיר 195376
סעיפים בחוזי העסקה לעובדים בכירים שאסורים כיום, למשל סעיף על פיו מתחייבת העובדת לא להיכנס להריון במהלך X החודשים הראשונים להעסקתה (ועובד זכר מתחייב לא לנצל את חופשת ההריון המגיעה לו במהלך אותם X חודשים)

בכל מקרה, מעסיק שמפטר עובדת ואומר לה שהסיבה היא ההריון נשמע לי די טיפש.
אני מקווה שאת מיתממת 195619
ומה עם אורנה -זה בא לי בהפתעה גמורה- בנאי
די נכון, אבל 195361
במקרה שלפנינו לא מדובר בכך שהיא נכנסה להריון בזמן עבודתה אלא בכך שהיא הייתה בהריון בזמן שניסתה להתקבל לעבודה. ההגינות המינמלית דורשת שהיא תודיע על כך מראש.
החיים קשים. הם קשים בין השאר משום שאנחנו עשויים לרצות כל מיני דברים סותרים ואנחנו ברוב המקרים נאלצים להכריע. לא ברור לי מדוע החוק צריך לספק לנשים חסינות מפני עובדת חיים כל כך בסיסית.
די נכון, אבל 195428
הריון הוא לא יותר רצוני במקרה זה ממילואים ארוכים.

>> "אנלוגיה טובה יותר - העובדת מחליטה לערוך סידרת ניתוחים קוסמטיים אלקטיביים המצריכה חודש התאוששות - האם החוק מספק לה הגנה במקרה כזה?"

במדינה נורמלית (לא ישראל כמובן) ימי החופש השנתיים מכסים בעיות שכאלו, ומספיקים אף לעוד. חוץ מזה זה ממש תמוה בעיני איך פתאום כל המעסיקים חייבים שהעובדים שלהם יהיו זמינים ב100% של הזמן במשך כל השנה. פתאום עובדת שלא מגיעה כמה חודשים בגלל היריון היא קטסטרופה וסקנדל. חלק מלנהל חברה זה לדעת להתכנן ולהתסדר עם ה contingencies של העבודה. יש הריונות, מילואים, בעיות רפואיות בלתי צפויות או צפויות, וכן הלאה. אפשר להסתדר. חשוב יותר לדחוף לשוויון זכויות בחוק ובפועל מאשר להתעסק בהתבכיינויות של מעסיקים.
די נכון, אבל 195434
הריון הוא בהחלט רצוני ובשליטת האישה בימינו.
לעומת זאת, מילואים לא. מילואים נכפים על ידי העובד בשם המדינה, ואין זה חוקי שהוא יימנע מהם. במקרה הזה, המדינה, ולא העובד, הוא מי שגורם נזק למעביד, ועל המדינה לפצות את המעביד (ולא רק את העובד) בהתאם.
תאונות קורות 195445
בתאונות אפשר לטפל 195451
אני האחרון שיגיד שהפלות הן דבר קל או פשוט - אבל גם הן בשליטת האישה. אישה שבוחרת שלא להפיל, ולא משנה מאיזו סיבה, זוהי בחירתה שלה.

אגב, הידע הטכני שלי קלוש, לכן אשמח אם מישהו יסביר לי: גלולות מונעות במאה אחוזים, או שקיים עדיין סיכוי?
בתאונות אפשר לטפל 195464
99.משהו %

אני שומע מדי פעם המלצות להשתמש בקונדום ביחד עם גלולות בדיוק בגלל הסיבה שגלולות אינן הגנה מושלמת. בפועל לדעתי רוב הזוגות שעוברים לגלולות זונחים מייד את הקונדום.
בתאונות אפשר לטפל 195523
והמספר כמובן מניח שאין יום שבו שוכחים לקחת גלולה, או שהגלולה לא נספגה בגוף (שלשול או הקאה זמן מסויים אחרי שנלקחה הגלולה עלול לגרום לה לצאת מהגוף בלי להספג. וכמה אנשים מעולם לא שילשלו או הקיאו?), כך שבפועל אחוז היעילות נמוך יותר (אם כי עדיין גבוה למדי).

אגב, יצא לי להכיר מישהי שלמרות שהלכה "לפי הספר" עם הגלולות, היא עדיין נכנסה להריון (ובכך נכנסה לסטטיסטיקה של אלו שנכנסות להריון גם על גלולות). בסופו של דבר, אחרי נסיונות שונים באמצעי מניעה שונים (וארבעה ילדים...) בעלה עבר ניתוח עיקור.
בתאונות אפשר לטפל 195884
זאת שיודעת אצלי מבקשת למסור שבספרות המקצועית לא ידוע על נשים שלקחו גלולות כמו שצריך ונכנסו להריון. נא לא להווכח איתי על הנושא, אלא איתה.
195614
בנוסף למה שכבר ענו לך האלמוני ו Xlsf, עוד קצת מידע טכני:

הגלולה אינה יעילה ב100% וגם אינה מתאימה לכל אחת (במקרים מסויימים אפילו מסוכנת).
אמצעי מניעה אחרים יעילים פחות.

בישראל, לא מספיקה החלטת האשה להפיל, עליה לעמוד בקריטריונים שנקבעו בחוק.
195857
איזה קריטריונים?
195871
מתוך חוק העונשין תשל"ז 1977 סעיף 316

"הוועדה רשאית, לאחר שנתקבלה הסכמתה המודעת של האשה, לתת אישור להפסקת ההריון אם ראתה שיש הצדקה לכך מחמת אחת מאלה:
1. האשה היא למטה מגיל הנישואין, או מלאו לה ארבעים שנה;
2. ההריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי או מיחסי עריות, או שהוא שלא מנישואין;
3. הוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי;
4. המשך ההריון עלול לסכן את חיי האשה או לגרום לאשה נזק גופני או נפשי; "

היה גם סעיף חמישי, שכונה הסעיף הסוציאלי. בוטל ב 1979(?)
שום דבר ש 5000 שקל בבית חולים פרטי לא יכולים לסדר 195899
בתאונות אפשר לטפל 195617
פליטת פה פרוידאנית? :)
די נכון, אבל 195564
מילואים הם גם בשליטת הגבר, הוא יכול הרי להשתמט ולעשות פחות מילואים. הוא יכול לא לצאת לקצונה ולעשות פחות מילואיםץ הוא יכול להוריד פרופיל ולעשות פחות מילואים. כל אלו, אגב, מגוכחים לא יותר מאשר לדרוש מאישה שתתפרש בחיי המשפחה שלה על מנת שיורשה לה לבנות קריירה. לטעון שנשים צריכות להיות מפוצות על ידי המדינה במקום לעבוד זה מנטליות של תקופת האבן.
די נכון, אבל 195566
השתמטות היא לא חוקית. הורדת פרופיל, אם אתה לא צריך שיורידו לך פרופיל, היא לא חוקית. יציאה לקצונה או לא יציאה לקצונה היא לא משהו שבשליטת הגבר שהשתחרר כבר מהצבא. אתה סתם נדבק להקבלה גרועה, כשיש הקבלות טובות יותר. תוותר.

מימי לא טענתי שנשים צריכות להיות מפוצות על ידי המדינה במקום לעבוד, לא ברור מאיפה המצאת את זה.

ולהשתמש בביטויים כמו ''מנטליות של תקופת האבן'' זו מנטליות של ימי הביניים (או משהו).
די נכון, אבל 195625
תתרגז כמה שאתה רוצה, חבוב, אבל כל טייס ידע לספר לך שמעבר לטפיחות על השכם כל מעסיק פוטנציאלי מהסס בחרדה להעסיק אותו בדיוק בגלל המילואים שלו. וכל זה לא פחות, בעצם זה הרבה ויתר ''רצוני'' מהריון. ועדיין, זה לא רלוונטי. ההקבלה מצוינת, אולי כדאי שאתה תוותר על הביקורת הקטנונית. (סליחה באמת שאין מקבילה מושלמת להריון אצל גברים, כמה מפתיע.)

ולא המצאתי את הטענה אודות הפיצוי, הגבתי עליה. אני שמח לראות שאתה לא עומד מאחוריה.
די נכון, אבל 195541
מאחר ובמילואים ארוכים משרתים לא יותר מ-‏10 אחוז מהגברים ואילו בין הנשים, בממוצע, כל אישה נכנסת להריון פעמיים בגילאי 20 עד 45, הבעיה הראשונה הרבה פחות מהותית מהשנייה.
כללית, כאשר אישה בהריון היא נעדרת בפועל בין ארבעה לחמישה חודשים (רוב הנשים מפסיקות לעבוד היכנשהו בחודש התשיעי וזכאיות לשלושה חודשי חופשת לידה אחרי הלידה).

צריך לזכור, אבל, שההריון עצמו הוא בדרך כלל הבעיה הפחות משמעותית. סך כל ההיעדרות הממוצעת בגילאים הנדונים מגיע לכ-‏2.5 אחוז מכלל חודשי העבודה באותה תקופה.
חופש בחירה מול ''זכות'' לעבודה 195539
אם כן, זהו חוק המפלה נשים לרעה במסווה של שמירת זכויותיהן. אין דרך לעמוד במדויק על היקף התופעה של אי העסקת נשים ב"גיל הריוני" במשרות שונות בגלל העובדה שהן יכולות להכנס להריון, אך מאחר ובמקרים רבים הפיטורים נעשים מנימוקים שאין קשר הכרחי בינם לבין הנימוקים האמיתיים, ניתן להניח כי במשרות מסוימות נשים אינן מועסקות (ולענייננו, מופלות לרעה) בגלל העדר סעיף הכופה זאת.

אגב, למיטב ידיעתי טייסות, לדוגמה, צריכות להתחייב שלא להכנס להריון או להנשא לאורך תקופה מסוימת, כדי שהוצאות הצבא על הכשרתן לא יאבדו. האם זה אינו קשר בין מעסיק למועסק?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים