בתשובה ליהונתן אורן, 06/02/04 1:22
תרשו לי להיות נודניק 195371
באמת? אני דוקא חשבתי שהבסיס הכי ענייני זה התאמת העובד לעבודה.
לא ברור לי כיצד הגעת למסקנה שאישה שתיכנס להיריון "לא תעשה את העבודה". היא אולי תעשה פחות עבודה, וזה אכן יכול להיות קריטי במקרים מסויימים. כאמור, זוהי בעיה מסדר שני.
אני לא אומר למעביד לעשות שום דבר. המדינה אומרת למעסיק שלא להפלות על בסיס היריון, כי זה עוול קטן שמועדף על-פני עוול גדול.
אגב, אני סבור שצריך לתת מענה לבעיה מהסדר השני כעידון של החוק הקיים.
תרשו לי להיות נודניק 195375
לא נראה לי שהתאמת העובד לעבודה רלוואנטית בכלל כשהעובד לא מגיע לעבודה.

זה לא שהיא "תעשה פחות עבודה". כמה נשים חוזרות לעבודה שבוע אחרי הלידה, וכמה שלושה (או שישה) חודשים אחריה?

אני לא רואה (במקרה של אישה שמנסה להתקבל לעבודה חדשה, לא כזאת שמועסקת כבר) כיצד זה "עוול קטן שמועדף על פני עוול גדול".
תרשו לי להיות נודניק 195377
אין לי מושג לגבי כמה ימי חופש מגיעים לנשים. המקרה של חצי שנה נשמע לי מחוץ למסגרת החוק.

המקרה שאתה מתאר הוא חלק מהעוול הקטן (ניצול לרעה של זכות ההיריון)... העוול הגדול זה כאשר לא מקבלים נשים לעבודה עקב הפוטנציאל שלהן להכנס להיריון. אני מן הסתם לא בעד העוול הקטן לכשעצמו, ומעדיף שיתקנו אותו.
תרשו לי להיות נודניק 195379
שלושה חודשים אחרי הלידה. עם אפשרות לשישה ללא ביטוח-לאומי אבל עם הבטחה לשמירת מקום העבודה.

אני מסכים שזה עוול גדול לא לקבל נשים לעבודה עקב הפוטנציאל שלהן להיכנס להריון. החוק הקיים נראה לי תמוה בגלל שהוא מתייחס לנשים שכבר בהריון.
תרשו לי להיות נודניק 195648
חופשת לידה בתשלום (מבטוח לאומי, ולא מכיסו של המעביד) היא שנים עשר שבועות, ומקום העבודה נשמר עד שנה (חל''ת).
אגב, יש גם מינימום - לא פחות מששה שבועות חופשת לידה.
תרשו לי להיות נודניק 195659
תודה. לא ידעתי שאפשר למשוך את החופשה עד שנה. אני הולך ומשתכנע שהצדק עם מעבידים שמהססים לקבל לעבודה נשים בגילאים מסוימים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים