בתשובה לדה-קארט, 06/02/04 16:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טענתי הייתה כי הסיבה היחידה להחלת חוק שכר המינימום הוא חוסר הרצון ב sweatshops - אין ראיות מוצקות לכך שהחלתו מועילה לשכבות החלשות - סביר ביותר שביטולו ביחד עם הרחבת מערכת הקיצבאות יהיה רווחי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מתכוון שיהיו קצבאות לאנשים שעובדים בשכר ''רעב'', אז המצב לא יהיה שונה מהותית מהיום (מעבר לחלוקה אחרת של המס). אם אתה מתכוון שלא יהיו קצבאות לאנשים שעובדים בשכר ''רעב'', אז יהיו הרבה אנשים שעובדים בשכר ''רעב'' והם יהיו לא הרבה יותר מצמיתים (למעשה, זה ככה בפועל עבור העובדים הזרים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלונת: מדוע מצב שבו במקום שהמעביד משלם לעובד, המדינה (כלומר, אזרחי המדינה שמשלמים מיסים) משלמת לעובד הוא מצב טוב? אולי אני טועה, אבל האין המטרה היא לחסל את תופעת הקצבאות למי שמסוגל לעבוד, לא ההפך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נניח לרגע שיש כיום בישראל אוכלוסיות ברמה של העולם השלישי (או השני וחצי, כפי שכמה מעמיתי מכנים אותו). קיימות שלוש אפשרויות: 1. השארת שכר המינימום על כנו - מבטיחה שהאוכלוסיות הללו לא יעבדו לעולם וישארו תלויות בקיצבאות. 2. ביטול שכר המינימום ותמיכה בשכבות החלשות באמצעות קיצבאות (תוך התניית קבלת הקיצבאות בעבודה, למי שמסוגל לעבוד) - יעביר חלק מהנטל למעסיקים ויצור הכנסות של המדינה ממיסי חברות. השאיפה לתווך הארוך היא כמובן להקטין את האוכלוסיות הללו ואת הקיצבאות התומכות בהן. 3. ביטול הקיצבאות וביטול שכר המינימום - גם זה רעיון מעניין, אך הוא מטיל את השכבות החלשות אל אותו עולם חוץ-סוציאלי שהעובדים הזרים נמצאים בו (מבחירתם). אגב, ההצעה השנייה דומה במידה מסויימת מהצעה שהועלתה בעבר ל"מס הכנסה שלילי" (לה התנגדתי), אך היא בכך שאינה מעודדת רמאות והעלמת הכנסות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה השארת שכר המינימום על כנו מבטיחה שהאוכלוסיות לא יעבדו לעולם? כי העבודה שהם מסוגלים לעשות לא שווה אפילו שכר מינימום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק. אנלפבית בפועל בדימונה לא יכול להפיק הרבה יותר מאנלפבית בפועל בכלכותה (וזה השני מדבר אנגלית טובה יותר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני סברתי לתומי שהרעיון הסוציאלי מאחורי שכר המינימום הוא להבטיח שאפילו אנלפבית שעושה עבודה של פועל שחור יקבל שכר "נורמלי" על עבודתו. אם בפועל מביאים עובדים זרים לעשות את העבודה בשכר הנמוך משכר מינימום, זה לא חוקי (וזה לא עובד?), אבל זה לא מסביר מדוע שכר מינימום בעקרונו הוא רע, אלא רק למה צריך להעיף מכאן לכל הרוחות את העובדים הזרים. זאת, אלא אם הטיעון שלך הוא "מעביד שיצטרך לשלם שכר מינימום לכל העובדים שלו יפשוט את הרגל", ואני לא כלכלן ולא מבין בתחום, אז לא יכול להגיד אם זה נכון או לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפסקה האחרונה שלך היא המעשית בתשובתך, ולכן הנכונה, וכבעל רקע בכלכלה זה בהחלט המצב. כשמגיעים לרמות של שכר מינימום שרירותי, בהחלט מוצאים מצב שבו מעסיק: 1. במקרה הטוב: שומר חוק ומגביל את נפח העבודה לרמת הרווחית (כלומר לא מעסיק יותר עובדים שהיה יכול להעסיק לולא הקביעה השרירותית). 2. במקרה הרע: שומר חוק ופושט את הרגל. 3. במקרה הנפוץ: עובר על החוק ומביא עובדים זרים או מקומיים בשכר נמוך מהשרירותי. זהו שורש הויכוח בין התפיסה הריכוזית לחופשית בכלכלה: בהקצנה, בראשונה הממשל מכתיב שרירותית כמה שיותר, ובאחרת נותנים ליד הנעלמה לעשות את שלה ולתת למעסיק ולמועסק להחליט מה טוב להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן אתה צודק שהמדינה מעוניינת שכל האזרחים ירוויח לכל הפחות X שקלים. אבל, זה לא מדוייק ששכר מינימום מכריח את המעסיק לשלם לפחות X. הוא יכול לשלם גם פחות מ-X שקלים , ואז המדינה משלימה את ההכנסה של העובד ל-X. אלא מה, עדיין יש מינימום (קטן מ-X) שהמעסיק מחוייב לשלם, כי אחרת כל המעסיקים ישלמו 0 שקלים (המינימום הזה הוא כנראה לא קבוע ותלוי בגורמים נוספים שאני לא מכיר). אותו המינימום הוא בעצם "מס" שהמדינה מטילה על מעביד פר עובד שהוא משלם לו פחות מ-X, כדי ש"יעזור לה" להשלים את ההכנסה של העובד ל-X (בפועל המס עובר ישירות לעובד הקונקרטי שעליו מיסו). כעת, אם רוצים להקטין את הנטל על המעסיקים, ניתן לשנות את שיטת החישוב של אותו המס ואת שיטת החלוקה שלו לעובדים, בצורות רבות ומעניינות (נניח, כפונקציה של הרווח של המעסיק, גודל העסק, מצב רוח של שר האוצר, וכו'). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Victoria's Secret יכולים לייצר את החוטיני שלהם בישראל או בהודו ויעדיפו לעשות זאת בהודו אם תכריח אותם לשלם לתופרת ישראלית שכר מינימום. לעומת זאת, בגלל סטנדרטי בקרת האיכות הגבוהים יותר במתפרות הישראליות הם היו שולחים לישראל הרבה מאד הזמנות אם היו יכולים לשלם חצי משכר מינימום. גם אם ישראל אינה מעוניינת להיות מתפרת תחתונים בטווח הארוך, הרי שכרגע משתלם לה למשוך עסקים מסוג זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון אולי לגבי פועלי ייצור. עם זאת, חלק גדול יותר ויותר של המשרות בארצות המפותחות הן בתחום השרותים, ושם זה כבר סיפור אחר. אפילו המוח הישראלי עוד לא המציא את הפטנט שינקה חלונות במשרד מגדל עזריאלי ע''י שלט רחוק מירדן או מהודו. הענפים הצומחים במהירות הרבה ביותר ויוסיפו את רוב המשרות בארה''ב בעשר השנים הבאות הינם בתחום הכנת המזון המהיר, קמעונות, שרות לקוחות, וביטחון. את החלק הארי של המשרות הללו לא ניתן לייצא, ולרוע המזל אלו משרות שההכשרה אליהן עורכת מספר ימים והשכר קרוב לשכר מינימום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מקורות עסקיים, רשת Automat עומדת לחדש פעילותה בקרוב: אל תשכח שמערכת החינוך האמריקאית חזתה מראש את הצורך במטומטמים, לכן היא הורידה את הסטנדרטים לרמות שתואמות את הדרישות של עבודה ברשתות מזון מהיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארצות רבות עושים אאוטסורסינג של שירות הלקוחות למרכזי שירות לקוחות בהודו. אין לי לינק כרגע, אבל קראתי על זה כמה פעמים בפיננשל טיימס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לעשות outsourcing ל Help desk. לא נראה לי לחכות עם מקרר לא פועל, כשכל הגלידה מפשירה, עד שיגיע טכנאי מהודו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואפילו מלמדים אותם לדבר אנגלית במבטאים שונים - אירי, אנגלי, טקססני, ברוקלינאי וכיוב,. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, קיבלתי את הטיעונים של שני הצדדים. כרגע מה שנראה לי הגיוני הוא מה שדה-קארט מדבר עליו - אם המדינה רוצה למשוך עסק מסויים, היא תסייע לו בהשלמת שכר המינימום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתעלם מכך ששכר מינימום יש, במקומות מסוימים בעולם, עוד מאז ימיו של ביסמרק פחות או יותר. אתה חושב על גלובליזציה, כאשר יוזמי שכר המינימום המקורי חיו בעולם בו בקושי יכולת להעביר את המפעל למדינה השכנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומהקולקטיב האחרון של קונספציה: "על הבעיות הפילוסופיות של שכר בסיס וזכויות סוציאליות" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו יש לי את הספר הזה של van Parij, אחרי שמרצה שלי (עוד פעם דה-שליט) הזכיר אותו בתגובה לעבודה שכתבתי לו. עוד לא קראתי את כולו, אבל מהמעט שכן קראתי - אני לא מסכים עם התזה שלו, והטענה שמה שהוא מציע דומה לרעיון מס ההכנסה השלילי של פרידמן היא פשוט שגויה. ואן-פריי פשוט מתעלם מהעובדה שאנשים לא יעבדו בלי מוטיבציה כספית, בעוד שהרעיון של פרידמן מתבסס בדיוק על העקרון הזה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |