בתשובה לדה-קארט, 06/02/04 17:38
תרשו לי להיות נודניק 195585
ההגדרה שלך מאיינת את המושג "זכות לרכוש".
נניח שאני נכנס לחנות כדי לקנות מקרר, איש המכירות מראה לי את הדגמים השונים ואני מחליט ללכת על אחד מהם. והנה, שניה אחת לפני שאני חותם על הטפסים של כרטיס האשראי, מגיח לו לפתע מנהל החנות שמשום קרחתו הבוהקת וחיוכו מלא שיני הזהב נראה לי כמו רמאי (או שיש לו מבטא גרוזיני ואני בעל דעות קדומות). האין אני מחוייב להשלים את העסקה? הרי ברור שהקרחת ושיני הזהב אינם מהווים "שיקול ענייני"? וברור שאין לי זכות להחליט איך בדיוק אני משתמש בכספי.
תרשו לי להיות נודניק 195604
אמרתי שהזכות לרכוש‏1 אינה חלק מזכות הקניין. לא אמרתי שהיא לא קיימת. אמרתי שמגבילים אותה כאשר יש עניין עדיף.

1 לרכוש=לקנות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים