בתשובה לברקת, 07/02/04 17:57
הפתרון הסופי 195663
(כי אין לה עבודה).
הפתרון הסופי 195664
אה. חשבתי שדיברנו על הכשירות לעבוד בתקופת ההריון.
הפתרון הסופי 195665
מצטער. חשבתי שהטיעון שלך היה שהנושא הוא האינטרסים של החברה בכללותה, ולא רק הכשירות לעבוד בתקופת ההריון.
הפתרון הסופי 195666
מה?

בהתייחס לתקופת ההריון בלבד: אם העובדת כשירה לעבוד בתקופת הריונה, אין סיבה שלא להעסיק אותה אז. אם היא *לא* כשירה לעבוד בתקופת הריונה, יש לנו בעיה, ואז נכנסים האינטרסים של המעסיק, של החברה ושל העובדת.

ואגב, ל"תשלום" של המעסיק יכולות להיות פנים רבות ושונות. במקום לארגן לעובדים עוד סוף שבוע קיטשי באילת או בתורכיה, השקעה כמו הקמת גן ילדים בתוך מקום העבודה היתה מקפיצה את המורל, את הזמינות הפיזית ואת תפוקת העבודה של כל ההורים העובדים.
הפתרון הסופי 195668
יש בהחלט סיבה שלא לקבל עובדת חדשה בתקופת הריונה, גם אם היא כשירה לעבודה (העובדה שהיא תצא לחופשת לידה של שלושה חודשים עד שנה). הדיון כאן הוא על הכרעה בין אינטרסים סותרים.

רוב המעסיקים לא מארגנים לעובדיהם סוף שבוע קיטשי באילת או בתורכיה (אני מציע, שוב, לחשוב על עשרות אלפי מעסיקים זעירים, ולא על IBM, עיתון או אורנג').

לגן-ילדים במקום העבודה יש את הבעיות שלו מבחינת המעסיק.
אישית, מנקודת מבט פוטנציאלית של מועסק, אני לא מתלהב מהרעיון. יש בזה סוג של טוטאליזם, שבו החברה נכנסת לכל תחומי החיים (אני יודע שזה מקובל בחברות היי-טק שונות. בעיניי זה מזעזע). שלא לדבר על הנזק האפשרי לילד במקרה של פיטורין.
הפתרון הסופי 195674
שלוש הע(א)רות:
1. נכון שגני ילדים בקומלקס של מקום העבודה אפשרי רק במקום שמעסיק מספיק עובדים כדי שזה יהיה כדאי, אבל זה לא חייב להיות מעסיק יחיד. זה יכול להיות פתרון של אזור התעשיה. למה שגן ילדים יהיה דווקא בשכונת מגורים, ולא יהיה באזור תעשיה?
2. החברה לא בהכרח נכנסת לכל תחומי החיים. גן ילדים במקום העבודה הוא אפשרות (בעיני כהורה וכמועסק - אפשרות נהדרת), לא חובה.
3. נכון שזה מקובל בחברות היי-טק שונות, אבל זכויות היוצרים הן למפעל לואו-טק. אם נתעלם מהקיבוצים, אזי המפעל (למעשה קבוצת המפעלים) הראשון בארץ שנקט ביוזמה זאת היה מפעל טקסטיל - תשלובת פולגת בקרית גת.
הכותרת המזעזעת 195675
רק תוך כדי הלחיצה על אשר, הבחנתי בכותרת הנגררת.
גם בלי גודווין אין לה מקום.
שיניתי כותרת. 195679
אין שום בעיה שגן ילדים יהיה באיזור תעשיה. הבעיה היא כשגן הילדים הוא של "החברה". נכון שזאת עשויה להיות אפשרות נהדרת, כשהכל הולך טוב.
א. החשש שלי הוא מגלישה של האוירה במקום העבודה אל הגן כשהדברים לא מסתדרים. למשל, כשהחברה בקשיים הדבר עשוי להשפיע על האוירה בגן (במקום שה"חוץ" יהיה מאזן למתחים בבית), במקרה שהורים שונים הם במעמד שונה בחברה (נחש איזה ילד יקבל יותר תשומת-לב: של המנכ"ל או של הכפוף), במקרה של פיטורין באמצע השנה וכולי.
ב. באופן כללי, אני חושב שיש יתרון לחיים שמחולקים בין "מוקדים" שונים, ולא תלויים יותר מדי במקום העבודה. אין לי כרגע נימוקים מוכנים, למעט אהדה טבעית לפלורליזם וחשש מחנק.

אני רוצה גם להוסיף, שלמרות שאני לא קפיטליסט מרושע, גם לי נראה שהחל משלב מסוים, חוקי רווחה רחבים חונקים את היוזמה החופשית, ומאפשרים רק לתאגידי-ענק להתקיים. בעיניי, זה המצב גם עם החוק הזה.
הלכתי לגן 195689
אבל עכשיו אתה מדבר כמועסק (גם אם העלית מספר נקודות נכונות). התייחסתי לנקודת מבטו של המעסיק. מנקודת מבט זו, ההשקעה בגן ילדים לעובדים מחזירה את עצמה בפחות היעדרויות, טלפונים הביתה וסידורי איסוף של הילדים, ופותרת הרבה בעיות ומתחים של הורים בעבודה.
הלכתי לגן 195690
נכון, ויכולות להיות להשקעה כזאת גם בעיות.

א. אבדן התיחום החשוב בין מה שקורה "בבית" למה שקורה ב"עבודה". גם מבחינה מעשית (הורים שקופצים לגן לראות מה שלום ילדיהם), וגם מבחינת ההרגשה של העובד/ת. ישנם אנשים שלא זקוקים לקווי-תיחום נוקשים בין הבית לעבודה. נדמה לי שרוב האנשים דווקא כן זקוקים להם - גם לטובת העבודה וגם לטובת חיי המשפחה.

ב. מעסיק רגיל (שאינו ארגון גדול וכבד), לא מעוניין - ואין לו את המשאבים - להתעסק בהקמת וניהול גן-ילדים. הוא אמור לעשות את המירב כדי לקדם את עסקיו, ולתת לעובדים לפתור את הבעיות שלהם לבד. גם אם הוא משלם על כך מחיר, לרוב המעסיק לא מעוניין לקחת אחריות על הבעיות של עובדיו. פשוט, יש לו גם ככה מספיק נושאים לעסוק בהם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים