בתשובה לניצה, 08/02/04 0:38
את סותרת את עצמך 195762
נו באמת. מוסד הנישואין החילוני חשוב לחילוניים‏1. זה אולי מפתיע אותך, אבל יש חיה כזאת (למעשה, אפילו בישראל. רק מחייבים אנשים לעשות כל מיני שטויות כמו לטוס לחו"ל בשביל להוציא את זה אל הפועל).
החילוניים האלה פשוט לא רוצים לערב רב דתי (ועוד מזרם מסויים - אורתודוכסי) ומוסד דתי, ביום שכה חשוב להם בחייהם, זה הכל. זו לא בקשה גדולה או בלתי סבירה לבקש. זכותו של אדם להתחתן בלי אלוהים. יהודים שלא מוזמנים לחתונה, מתבקשים לא להגיע, תודה.
כנ"ל עבור אלה שרוצים לקיים חתונה דתית לא אורתודוכסית. מי שלא הוזמן לחתונה - קישטא בבקשה.

את נושא - עיקרי השארותנו כאן היא הדת היהודית האורתודוכסית, אשאיר ליהודים אחרים, לי די נמאס מכל הסיפור הזה (כולל נבואות הזעם שבלי דת, ישראל תתפורר, שעליהן אי אפשר להתוכח בלי כדורי בדולח). האורתודכסיה של הדת היהודית היא לא *ה*סיבה שבנו פה מדינה, אבל גם אם נניח את זה ע"י מספר צוקהרות מחשבתיות, היא בטח לא הסיבה שאני ושכמותי נשארים פה (להיפך, אני נשאר פה למרות הקוץ הזה בגרון). אבל אם בכל זאת מעיקרי ההישארות במדינת ישראל עבור יהודים מסוימים היא הדת היהודית והם לא מוכנים לקבל כל נימוק אחר, אז נא לרשום אותי ושכמותי כלא יהודים ותעזבו אותי ושכמותי בשקט. לא אכפת לי למה נדמה לכם שהקמתם פה מדינה, אני לא חלק מהמפעל התאולוגי של אף אחד. אי אפשר לגייס אותי למאבק התאולוגי הזה מעצם מוצאי הגנטי. אני לא מעוניין להיות אחד מה"יהודים" הללו ובכל זאת אשאר במדינת ישראל על אפו וחמתו של כל הרומז שאין לי בעצם סיבה להיות כאן‏2.

זה שיהודי במדינתו שלו לא זכאי לאותן זכויות שלהן זכאי אזרח שלא רשום כיהודי זה פשוט אבסורד ממדרגה ראשונה. זוהי מדינת היהודים ולא מדינת האורתודוכסיה היהודית. באמת שהגיע הזמן לשים קץ למונופול הזה.

________
1 ובבקשה לא להגיד שאין דבר כזה.
2 כי הרי בשביל מה לנו להתיחס אל עניינים שוליים כמו - סה"כ חייו של אדם, כאשר אנו דנים בסיבת השארותו במדינתו (ורצונו להשאר במדינתו). חיים זה לא הכל בחיים. זה עניין שולי לעומת איזה חזון דתי/משיחי לגבי היותנו כאן.
מעט על היחס השלילי לציונות של הממסד החרדי 195938
היהדות החרדית התנגדה למפעל הציוני אבל ככל שהתנועה הציונית הלכה והתפתחה, התנועות החרדיות נאלצו למצוא דרך להשתלב בנוכחות הצינות בפלשתינא/א"י. אגודת ישראל התנגדה בהתחלה לכל הרעיון של יישוב הארץ ועליה אליה. ההתנגדות הקשה ביותר היתה של ראשי התנועה שחיו בישוב הישן שבארץ ישראל. הם סרבו לשתף פעולה עם התנועות הציוניות ואפילו עם תנועת המזרחי (שממנה יצא המפד"ל אחרי שנים), בגלל הפן הציוני שלה. רק אחרי שההרכב האנושי התחיל להשתנות בעקבות העליות הגדולות, החלו להיווצר בתוך האגודה לחצים פנימיים לפעול יותר בכיוון של יישוב ארץ ישראל. המתנגדים החרדיים החריפים ביותר פרשו והקימו את נטורי קרתא, "חברת חיים", בגלל הנטייה החדשה דאז של מוסדות האגודה לאמץ לעצמם סממנים "ציוניים".

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים