בתשובה לניצה, 08/02/04 2:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמובן שזה מתקיים בקהילות, אבל זה לא מתקיים במדינה ריבונית עם רוב יהודי. זה היה כל הרעיון של הציונות: להקים קהילה יהודית עצמאית בארץ ישראל, לכונן מדינה, לקחת את כל הסממנים הללו ולהפכם לסממנים פורמליים של המדינה. בית לאומי המוגשם במדינה עצמאית. חוץ מזה כל סממן דתי יהודי שרק תבחרי מתקיים בקהילות יהודיות בגולה הדמוקרטית. לא נוסעים בשבת, לא מוכרים חזיר. so what? איזה מן טיעון זה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נשארת כמובן השאלה בשביל מה זה טוב? למה "לקחת את כל הסממנים הללו ולהפכם לסממנים פורמליים של המדינה"? למי ולמה זה מוסיף משהו? מה חשוב "במדינה ריבונית עם רוב יהודי" שכל תכליתה היא להיות קהילה יהודית גדולה? אתה צודק שכל סממן דתי מצוי בקהילות בחו"ל. ובאמת אני לא חושבת שמטרת הקמת המדינה היא קיום המצוות הדתיות ברוב עם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה טוב ל*לאום* היהודי. המאפיינים החשובים של לאום הם ארץ, שפה, ומדינה לאומית, ריבונית, עצמאית. בלעדיהם הלאום לא ממש קיים כישות קוהרנטית ולכידה. זה טוב כי זה מהווה בית של ממש לעם היהודי, מקום ששייך לו ממש, ולא איזשהוא מקום שבו קהילה מבודדת יושבת באורך טנטטיבי בחסד של המארח. המצע של דובי אכן עולה בקנה אחד עם מטרות הציונות עפ"י הידוע לי (ומן הסתם גם לו). אם יש לך הסבר מדוע זה לא כך, מוטב שתגידי אותו ישירות במקום סתם להעלות שאלות קנטרניות. כנ"ל לגבי המטרה של הקמת המדינה - אם לדעתך יש מטרה שהמצע של דובי לא משרת, פשוט תאמרי מהי וזהו1. ______ AKA "אל תלך סחור סחור! גש ישר לעניין" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שאצל היהודים זה לא כך. אלפיים שנה הם שמרו על הישות הקוהרנטית של הלאום שלהם, ללא ''ארץ, שפה, ומדינה לאומית, ריבונית, עצמאית''. עד כדי כך קוהרנטית, שאפשר היה בכמה עשרות שנים לאסוף מחדש חלק גדול מהפזורה, להחליף לכולם את השפה, וליצור מכל המישמש הזה מדינה די סבירה (לטעמי לפחות). כך שבשביל הקיום הקוהרנטי של הלאום היהודי, לא היה צריך להקים מדינה. אני חושבת שאת המדינה צריך היה להקים, כדי שלעם היהודי תהיה דרך לבטא את החיים הלאומיים היהודיים שלו. היהדות בחיי הפרט היתה קיימת גם בגולה, אולם לא הייתה קיימת בניהול מדינה ריבונית, עם יחסים עצמאיים עם העולם, וזה מה שהמדינה היהודית מאפשרת. על הרמה הפשוטה יותר אפשר לומר שהמדינה היהודית מאפשרת ליהודי לחיות חיים שלמים, תוך שהשייכות שלו לעם היהודי חיה בהרמוניה ובהשלמה, עם שייכותו ליחידה מדינית פוליטית עצמאית. מדינה שהאנטרס של העם היהודי חופף בה בשלמות את האינטרס של המדינה. (ראה את הדיון שלי כאן עם הגלובלי). מה שדובי מציע זה לחיות כאילו שהמדינה הזאת היא קנדה או אנגליה, ולהוסיף כמה סממנים חיצוניים, ולא מחייבים מידי (השבת יום מנוחה רק למי שרוצה בכך וכו'), של היהדות. קישוטים לא מהותיים, שההבדל בחיים אתם, או בלעדיהם, לא גדול מידי. לא איזה אידאל משמעותי, שבשבילו שווה היה להזמין הנה את היהודים מכל קצוות העולם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |