בתשובה לרן בר זיק, 21/03/01 16:30
סדר פסח 19597
2+3. אם הטבת המס *מתחלקת* בין הצרכנים לבין היצרנים, אז אלה שאינם משלמים משכנתה ירויחו כי הם מהווים פחות מ%100.
אבל למה בעצם שתהיה חלוקה בהטבה? הרי היצרנים תמיד לוקחים את *מקסימום* המחיר שכוח הקניה (פונקציה של דרישה אמצעים ועוד...) מאפשר, לא? כלומר, הצרכנים הם פאסיבים, אם כוח הקניה יעלה, היצרנים ינצלו את *מלא* השינוי בכוח הקניה, איזו סיבה תגרום להם להשאיר פרורים לצרכנים?

4. במחשבה שניה, השאלה האם זה ייטיב עם העניים או העשירים, אינה במקומה.

5. מה עם הבנקים בכל הסיפור הזה, זו הזדמנות להעלות את הריבית, לא?
אפשר לקבל שיעור על רגל אחת, איך נקבע גובה הריבית, או שזה רק עניין של היצע וביקוש, וישנה תחרות חופשית בין הבנקים?
סדר פסח 19600
כי גם אם היצרנים ימצו את מלוא 'כוח הסחיטה' שלהם הם לא יקבלו את מלוא שווי ההטבה, קשה לי להסביר את זה בפורמט הזה, כי אנו נכנסים כבר לכלכלה 'מתקדמת' יותר, אך תאמין לי שזה נכון.

גובה הריבית נקבע על ידי נגיד בנק ישראל, באמצעות כמות הכסף. הריבית במשק היא אחד האמצעים היותר טובים לקביעת מדיניות מוניטרית. מהריבית שאותה קובע בנק ישראל נגזרת ריבית הפריים וריבית המשכנתאות. בהלוואות משכנתא יש תחרות בין הבנקים. סביר להניח שאם יהיה ביקוש רב להלוואות משכנתא, אזי התנאים לא יהיו נוחים כל כך והריבית של המשכנתא עלולה לעלות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים