בתשובה לרועי, 22/03/01 11:55
אני לא מאמין - אני מסכים אתך!! 19633
האם אתה יכל לומר שהמצב שתיארת נכון רק לתקופה האחרונה או שמאז ומתמיד העבודה של הפלסטינים הייתה "עבודה ערבית"?
אם כן, מתי לדעתך חל השינוי? אם אפשר, תתייחס בנפרד לאופן העבודה ולגילויים הלאומניים כמו צלבי הקרס.
אני לא מאמין - אני מסכים אתך!! 19636
טוב אז ככה

איכות העבודה.

איפה נתחיל?
טוב אז אויל זה בכלל צריך להיות מאמר אבל ניחה.

ככה אני ומשפחתי הבעלים של חוות צברי אורלי אשר נמצאת בנגב בין דימונה לירוחם.
אבי הוא מנהלה של החווה , יוזם הרעיון.

החווה קיימת משנת 91 דאז קיבלה על ידי שר החקלאות רפאל איתן אישור לקרקע ומים ועוד רבות אחרות.

מאותה שנה החלה החווה במאבק איקש לנסות להשיג עובדים לחווה מזמן הנטיעה ועד היום (הוגש בגצ בנושא לפני ימים אחדים)

החווה ניסתה במשך שנים להשיג עובדים דרך שרות התעסוקה משרד העבודה וקבלנים אילו ואחרים אולם נכשלה כישלון חרוץ.

ישראלים סרבו לעבוד בחווה בכל תפקיד שהו (על כך בהמשך)

בדואים מלבד משפחה אחת שמלווה אותנו כמעט מאז הקמת החווה לא הצלחנו להשיג עובדים גם מהם. (היה לנו עובד טרקטור בדואי וזהו)

כאשר הבנו כי אין ברירה הומלץ לנו על ידי כל הרשויות לנסות לעבוד אם פלסטינים.
ניסינו לעבוד איתם במשכורות שונות לפי שעות לפי קבלנות ואו בכל צורה אחרת, ומצד שני התחלנו להעסיק עובדים זרים אשר ישנו במקום.

עובד זר אשר מגיע לארץ מקבל אשרה לשנתיים ואכן רוב העובדים הזרים היו אצלינו תקופה שכזו כאשר רובם הגדול ביקש כאשר עזב שנעשה הכל על מנת שהוא יוכל לבוא לארץ להמשיך לעבוד אצלינו.
פירטתי את השכר והסיבה בתגובה הקודמת.

העובדים הזרים אם תאילנדים ואו סינים שאיתם יצא לנו לעבוד עשו עבודה מדהימה יחסית לכל עובד שיצא לי להתקל בו ישראלי בדואי או פלסטיני כאשר לפי סדר זה הייתה גם האיכות/ כמות של העבודה.

הפלסטינים נתנו עבודה "ערבית" מאז ומתמיד כאשר למדנו לא לצפות מהם ליותר על אף שהם ידעו מה הם צריכים לעשות, על אף שהיה להם מנהל עבודה פלסטיני שבה איתם והשגיח עליהם.
הם מעולם לא ניסו לתת עבודה טובה.
אם ובלי קשר למהומות שהיו או לא היו בתקופות שונות במשך השנים.

ישראלים שישנם בכמויות אדירות באיזור זה שמוגדר כאחד מאזורי האבטלה הקשים במדינה סירבו לעבוד מלבד בתפקידי תחזוקה וכדומה.

בשנים שאני עבדתי בחווה מיד לאחר שיחרורי מצה"ל הצלחנו להחזיק כבוצה טובה יחסית של ישראלים שהסכימו לעבוד בבית האריזה אולם בשום אופן לא הסכימו לעבוד בשמש כמו העובדים הזרים.

יוצאת דופן הייתה שנה אחת שבה פרסמנו בתקשורת כי אנו זקוקים לחיילים משוחררים לעבודה חקלאית ואף נתנו להם מגורים בדימונה ושכר גבוה יחסית לחקלאות .
באותה שנה עבדו אצלינו בשטח כמות מדהימה של פחות מעשרה ישראלים מכל הארץ שהסכימו לבוא.
גם הם נתנו תפוקה נמוכה יותר מעובד זר, אולם לאחר תקופה מה הם הגיעו לכמעט התפוקה שלו. (מה שמראה כי הישראלים והעובדים הזרים אנושיים ויכולים לתת את אותה איכות ותפוקה אם רק ירצו.)
יוצא דופן נוסף יחיד היה בחור ישראלי שבה אלינו ושאל אם יש עבודה, לאחר שדי נואשנו מישראלים במשך השנים הסברנו לו כי העבודה קשה אולם הוא התעקש לעבוד.

הוא עבד במשך יותר משנה ונתן תפוקה בשטח של 120 % עובד זר.

ישראלים שניסינו להעסיק בעבודות שונות כמו הדרכה במפעל תיירותי שפתחנו במקום גם כן סירבו לעבוד למרות שהעבודה לא הייתה כלל עבודה קשה.

זה באופן כללי.

עכשיו יותר לשאלתך.
כן פלסטינאים בחווה שלנו מאז ומעולם נתנו תפוקה נמוכה יותר מצד אחד, חיבלו מצד שני. גנבו מצד שלישי.

אולם כמו שציינתי עבדו בעבר פלסטיניים עם אבי במשתלה שהם עשו עבודה טובה ואפילו טובה מאוד, למעשה זה היה בתקופה שלפני האינתיפדה.

ונקודה אחרונה היום מי שמשגיח בחווה ומנהל העבודה בה הוא בדואי שעובד אצלינו כ10 שנים.
הוא אחראי על עובדים זרים פלסטינים ואו ישראלים שמדי פעם אנו משיגים.
אחיו ניהל את העבודה במשך שנים לפניו ועשה את אותה עבודה אם אותם אנשים.
ניתן לומר גם כי גם אני כאשר הייתי שם הייתי עובד שלו ונוהלתי על ידי בדואי. דבר שלא הפריע לי ולו לרגע נהפוך הו מאוד מהנתי לעבוד איתם במשך אותם שנים ועד היום יש בינינו יחסי טובים עד טובים מאוד.

גם אותו אחד אמר לי באופן אישי ולאבי כי הוא פוחד מהפלסטינים שעבדו בחווה.

וממש נקודה אחרונה.
הגשנו בגץ לפני ימים אחדים בנושא זה של עובדים. שבתיקווה ומה שנראה בתמונות בחדשות לפני כשבוע לא יחזור שנית אצלינו.

בברכה רועי

אני מקווה שעניתי על השאלה גם אם הרחבתי מעט מסביב לנושא.
אולי אפשר לדעת... 19639
על מה בדיוק הבג"ץ?
אולי אפשר לדעת... 19644
טוב אז ככה

למעשה זה אמור בסביבות שבוע הבא אני חושב לצאת בגדול לעיתונות ואני לא סגור אם אבא שלי רוצה כבר להוציא את זה.
מה שבטוח תמיד תוכלו לאמר שפה זה פורסם כמעט לראשונה. (הייתה כתבה קטנה על הנושא בהארץ לפני שבוע בערך)

בכל מקרה כרגע הוגשו שלושה ליתר דיוק.
בהתחלה הוגש אחד גדול בסביבות 400 עמוד אבל בית המשפט העליון טען שזה גדול עליו וביקש שנפצל את זה.

הנושאים הם בעיקרון התחיבויות שלטוניות לחווה ואי קיומן.

הנושא הראשון הוא התחיבויות שלטוניות למים לחווה. דרך כמות מחיר וכדומה.
החווה כיום ללא מים מזה כמעט חצי שנה.
למזלינו הטוב סברס שורד גם אם מעט הגשם שירד, אין שום צמח אחר שהיה שורד כל כך מעט מים.

הנושא השני הוא נושא העובדים שעליו כבר דיברתי.

ונושא נוסף הוא דרישה לתשלום דמי חכירה גבוהים יותר בצורה המפלה יחסית לשאר חקלאי הארץ.
בעיקר משום שלא רק שהמדינה במשך שנים לא מועילה היא בדרך כלל מפריעה.

אילו הנושאים ממש בקטן, כאשר העתירות הינן גדולות בהרבה כמו שאמרתי בסך הכל בסביבות 400 ומשהו עמוד.

רועי
אולי אפשר לדעת... 19649
אני קראתי על החווה הזו, לפי דעתי זו פשוט בושה וחרפה שאיש לא מוכן לעבוד שם מלבד עובדים זרים. במיוחד כשמדובר באיזור מוכה אבטלה.

במדינה מתוקנת הזכאות של הסרבנים לדמי אבטלה היתה נשללת במקום, כמדומני החווה הציעה שכר גבוה יחסית ותנאים נוחים, למרות זאת איש מכל 'מקופחי הנגב' לא רצה לעבוד, בטח, הרבה יותר קל לשרוף צמיגים ולהתלונן על קיפוח מאשר לשנס מותניים ולעבוד בעבודה קשה.

גם בנושא המים מדובר בשערוריה, רועי, אני לא יודע אם זה חשוב לך, אבל אני ממקווה בכל ליבי שאתה ואביך תצליחו למרות כל המכשולים.
אולי אפשר לדעת... 19661
טוב אז התגובה רשמתי נעלמה לה בגלל מודם לא יציב במיוחד אז אני ארשום שנית.

למעשה החוק קובע כי אכן חובה לא לשלם דמי אבטלה לסרבנים.

אבל משהו בלשכה בדימונה לא מכיר את החוק.
למעשה אנחנו כולל אותי ואת אבי בחנו למעלה מאלף איש בדימונה בשנים הרבות.
ניסינו לתת עבודה למי שרק ירצה לעבוד אולם נכשלנו כישלון חרוץ בנושא.

המעטים שעוד הסכימו (זאת אומרת לא ביקשו את המכתב שלי אי ההתאמה מיידית) לעבוד היו בדיוק יום אחד (ואת היום הזה לפי החוק גם אם לא עשו כלום אני חייב לשלם להם - ניתן לעשות חישוב פשוט כמה זה עולה 0 עבודה של מאה יום או יותר) כל מי שהופנה לשטח סירב באופן מידי לעבוד, בנות שאני קיבלתי לעבודה בשביל לעבוד בתור מדריכות לקבוצות שמידי פעם מגיעות לחווה סירבו לעבוד.
במקרה זה אנחנו דרשנו מהלשכה שלא יקבלו דמי אבטלה מה שאכן הובטח לנו אולם לא קוים (וידוע גם לנו וגם להם שזו עברה על החוק)

למעשה הבעיה בנגב היא הרבה יותר גרועה משום שבמידה ואכן נאמר כי העבודה אצלינו קשה ויש קוצים ומה לא, הרי שלפני שבוע היה בטלוויזיה על קוטפי הפרחים שגם אצלם איש מתושבי דימונה ערוער יורחם לא מוכן לעבוד.

אין איש שלא מקבל את דמי האבטלה והשלמת האכנסה שלו בגלל סרוב לעבוד וזה דבר שנמשך כבר שנים.

למעשה אבי הגיש תלונה על כך למשטרה עוד כאשר השר אלי ישי היה אחראי על הנושא ומאז לא טופל הנושא על ידי איש.

נושא המשכורת.
הזרים שעבדו בחווה הגיעו בקבלנות למשכורת של 5 ו6 בחודש. אם ישראלים היו רוצים לעבוד באופן דומה בלי להרוס איש לא היה מגרש אותם.
אולם אמרו לי רבים כי הם מעדיפים לקבל דמי אבטלה + השלמת הכנסה בסכום דומה מאוד 4 ולפעמים 5 (כן זה הסכום שהם מקבלים כמה שהדבר לא יאמן) ולא לעבוד בשום מקום.

יש שאומרים שנושא המים יותר גרוע אני עונה על כך בדרך כלל נסו אתם בכל מקום עבודה שבו אתם עובדים לעבוד ללא מים חצי שנה.
נראה כמה זמן יחזיק מפעל מכל סוג שהוא מעמד.

בכל מקרה ביום שני אם אני לא טועה אנחנו נהיה בבית המשפט בדיון ראשון בנוגע לעובדים ותוך עוד 20 יום צריכים מקורות לתת תשובה למה שאנו הגשנו נגדם ונגד נציבות המים.

בכל מקרה כל מי שרוצה ויש לא קצת זמן מוזמן לבוא לראות את החווה אם אני לא טועה דובי אמר פעם כי היה שם. (ולא כאקט פרסומי אני אומר את לצערי כמה שתשאירו שם לא יכול אמת לעזור יותר מידי. אלא לראות צינות אמיתית וצביעה של החום בירוק ממים שכרגע נשפך לואדיות בנגב.)

בברכה רועי
אולי אפשר לדעת... 19664
רועי,
סליחה על החוצפה אך יש לי שאלה, למרות הסימפטיה האישית שאפשר להרגיש כלפיכם, ולמרות הזעם שמעורר הפוילה שטיק של לשכת העבודה.

כל עסק שמוקם או תוך כדי חייו בודק היתכנויות, עלויות, כדאיות וכו'. כל עסק ניתקל בבעיות שונות המקשות על קיומו ולפעמים לא מאפשרות את המשך קיומו.

ישנם מגבלות פיננסיות, קשיי שיווק, טיב מוצר וכו'. בנוסף ישנם קשיי שוק העבודה .חברת מחשבים תעדיף להמתקם קרוב למרכז או לאוניברסיטה ויצרנית בגדים תעדיף לעבור לירדן (עם כל הצער החברתי שכרוך) - כי הרי מטרת כל עסק להרוויח.

אני מבין שאתם עוסקים בענף די איזוטרי - גידולי צבר במדבר עם נסיון צה לשווק תירות. אם אין עובדים שיכולים להחזיק את העסק - מה ההצדקה _העיסקית_ לא האישית, להמשיך אותו?

מדוע הציבור (באמצעות הממשלה) חייב לתמוך בעסק שאין לו אפשרות לשגשג בכוחות עצמו משום קשיים בהשגת כח אדם מיומן?

ושוב, השאלה איננה אישית אלא עקרונית ואנא המנע מלענות בתשובה ציונית.
אולי אפשר לדעת... 19679
ראשית אין פה חוצפה.

למעשה אני מקבל את השאלה וכמו שאתה שואל אותה כך גם אבי שאל את אותה שאלה כאשר הוא בה להקים עסק.

האם יצא מזה משהו.
לא ציונות אלא כסף.
נחמד להיות חקלאי נחמד לגדל במדבר ולהפריח את השממה אבל בסופו של דבר אכן הכסף הוא זה שקובע.

כמו כל עסק ההעסק הזה בדק את כל מה שאמרת.
הוא בדק התכנויות , הוא בדק את נושא המים, והוא בדק את נושא העובדים.

למעשה עם העסק היה מקבל את מה שהובטח לו ולא טיפה אחת יותר הוא היה היום עסק מעבר לריווחי.

למעשה אילולה הבעיות שנוצרו בגלל אי קיום הבטחות מדינה היו השלוש שנים האחרונות רוחיות הרבה מעבר למצופה.

אני אגע במספר נקודות שעליהן הסתמך העסק והן הובטחו לו על ידי המדינה.

1. מים.

חוק המים במדינה קובע כי מי השופכין חייבים בכל מקום בארץ ללכת להתפלה, הישוב גובה בעבור כך כסף רב מהאזרח (חלק לא קטן מהארנונה) ואסור לפי החוק לעשות שום דבר אם הכסף הזה מלבד להשתמש בו למטרה של טיהור.

הובטח עוד לפני שהוקמה החווה על ידי המדינה כי החווה תקבל כ מליון קוב מים שפירים לטובת הצבר כאשר גם ננקט תאריך אחרת לא היו נשתלים השתילים הראשונים.
הדבר הובטח על ידי כל הגורמים הקשורים לנושא דרך עריית דימונה נציב המים שר החקלאות ועוד רבים וטובים אחרים.

עד היום 10 שנים לא הגיעה ולו טיפה אחת של מים כאילו לחווה.
המים נשפכים לוודאיות מכיוון דימונה לכיוון באר שבע בניגוד גמור לחוק מבלי שאיש פוצה פה בנידון מלבד חוות צברי אורלי.
למעשה לפני שנים אחדות היה צריך להיות מוקם עסק נוסף אשר היה אמור להיות מבוסס על אותם המים והוא לא הוקם לאחר שראה את הבעיות שקרו אצלינו.

2. מפעל מאושר.
יש מספר תקנים שצריך לעמוד בהם על מנת לקבל מפעל מאושר במדינה.
החווה עמדה בכל אחד ואחד מהם ואפילו מעבר למצופה אולם עד היום לא קיבלה ולא שקל אחד מהמדינה למרות ששוב זה הובטח לה.

3. עובדים.
למדינה שלנו יש בעיה.
א. היא רוצה חקלאות.
ב. היא רוצה שלא תהיה אבטלה.
ג. היא אינה מוכנה שאנשים יסרבו לעבוד כי לא נוח להם.
אבל כאשר מוקם עסק באיזור מוכה אבטלה, עסק שיכול בקלות להעסיק מעל למאה אנשים בתקופה החזקה וכ 20 עד 50 בשאר השנה לא ניתן למצוא עובדים שמוכנים לעבוד.
לא ניתן למנוע מלשכת העבודה לעבור על החוק ולתת להם כסף.
האם נסגור כל עסק שלא יכול להחזיק מעמד בגלל שאנשים לא רוצים לעבוד?
האם אתה מוכן לממן (ואתה עושה זאת מרצון או שלא מרצון) אנשים שלא מוכנים לעבוד כלל לא משנה מה מוצע להם.
האם ידוע לך כמה אנשים לא מוכנים לעבוד בכלל בכל מקצוע שהו בשכר מינימום שניקבע על ידי המדינה?
האם תסגור את כל החקלאות בארץ בגלל נושא זה משום שלצערי ולצער חקלאים רבים ללא עובדים זרים אין ולא תהיה חקלאות בארץ

4. רווחיוות.
האם העסק מרוויח זו הנקודה החשובה ביותר.
התשובה היא פשוטה העסק ריווחי.

החווה עוסקת בשיווק ויצוא פרי לארץ ולחו"ל כאשר אין לחווה בעיה להפתר מהפרי , להפך היות והזנים שלנו הינם זנים מיוחדים אשר נותנים פרי כ11 חודש בשנה דבר שלא קיים בשום מקום בעולם הרי שישנן תקופות שאנו יכולים לדרוש כל מכיר שנרצה בגבולות ההגיון.

החווה החלה לייצר לפני שנים אחדות מוצרים מהצבר, אם מהפרי ואם מהנופליטוס שהוא הענף.
לפי מחקרים שקראתי הצבר נחשב לאחד הדברים הבריאים ביותר שניתן לאכול (דובי מאמר בנושא יעניין את האייל?) ועל כן אנו מייצרים היום למעלה מ20 מוצרים שנעשו להם בדיקות מכירה במספר מוקדים ומסתבר שהם ברמה מספיק גבוה על מנת שיוכלו להכנס לשוק הארצי והעולמי. (אנו מקווים שבתוך מספר חודשים קטן תראה אותנו בחנויות)

ושוב היכולות של החווה להיות רווחיות הן פשוטות ולמעשה אלמלא בעיית המים והעובדים היינו רווחיים מאז ומתמיד.

עכשיו שאלת למה הציבור צריך לתמוך?

התשובה היא פשוטה הציבור כלל לא צריך לתמוך ואנו לא דרשנו תמיכה מיוחדת מהמדינה מלבד את שהיא הבטיחה לקיים.

המדינה מחייבת בחוק להפוך מי ביוב למים שמתאימים לחקלאות, המים האילו לא ניתנים בחינם אלא נמכרים ביותר מאשר העלות שלהם.
למעשה חלק גדול מבעיית המים בארץ נובע בגלל בזבוז המשאב הזה ושימוש במים נקיים.

המדינה מחוייבת שלא לתת יד לאבטלה ולדרוש מאנשים שיעבדו על מנת שתהיה לה כלכלה נכונה.
אין מדינה שיכולה לשרוד מבחינה כלכלית מבלי שאזרחיה יעבדו.

עובדים זרים גם כן לא ממומנים על ידי המדינה היות והכסף שהם מוצאים החוצה נכנס חזרה דרך היצוא של הפרי ואו המוצרים.

למדינה שלנו יש מעט מקום נרצה או שלא נרצה, היא תהיה מתי שהו חייבת להתקדם לנגב כיוון שגם בתל אביב יגמר המקום, היא תהיה חייבת לספק עבודה על מנת שאנשים יחיו באזורים אחרים.

התרוץ של ערי הפיתוח ירוחם ואו דימונה לא תופס כאשר כן יש עבודה אולם אנשים לא מוכנים לעבוד.

בכל מקרה שוב העסק נבדק ויותר מפעם אחת אם הוא יכול להיות ריווחי והוא גם כן ריווחי, אלאמלא הצרות שהמדינה יצרה לנו היינו רווחיים.
הבג"ץ שהוגש הוגש בגלל שדרשנו מהמדינה לקיים התחיבויות ולא לעבור על החוק בעצמה.

בכל מקרה לצערי אין מספיק מקום לרשום פה את כמות הצרות שהצליחה המדינה לעשות לחווה בכל דרך אפשרית כולל כמה שעוד לא הומצאו.

אז זה להפעם מקווה שעניתי בצורה עקרונית ולא אישית ציונית כבקשתך.
למרות שגם לציונות יש איזה שהוא ערך במדינה , חבל רק שהוא כל כך נמוך.

בברכה רועי
אולי אפשר לדעת... 19691
אני מודה לך על הפתיחות והכנות המורגשת בתשובתך. אכן הבטחות יש לקיים (אם כי נזכור את שר האוצר לשעבר ליו אשכול שאמר - הבטחתי אך לא הבטחתי לקיים).

נקודה מענינת היא ישובי הפיתוח שנשארו כאלה מיום היווסדם, וזה כתוצאה ישירה של הזנחת אותם אנשים ששלחו את התושבים לגור בירוחם מסיבות ציוניות לפני 50 שנה ועזבו אותם לאנחות. אם בשנות ה 60 לפחות ניסו לימצוא עבודה יזומה גם אם לא כלכלית, נראה שהיום כבר האמפתיה הזו נעלמה. יותר "משתלם" לשלם דמי אבטלה מאשר לסבסד מפעל ליצור טונה או בגדים לצבא.

חבל.
אולי אפשר לדעת... 19709
משעשע

במידה ואזרח המדינה לא מקיים את מחויבותיו על פי החוק הוא הולך לכלא נקנס נשפט מעקלים את דבריו.
לעומת זאת כאשר המדינה לא מקיימת את החוק זה לא מזיז לאיש.

ושוב איש כאן לא דיבר על סבסוד.
החווה ושאר המעסיקים בדרום דרך מפעלי ים המלח ועד חקלאים אחרים לא מבקשים את עזרת המדינה בסבסוד.

הבקשה או הדרישה ליתר דיוק היא שלא לתת כסף מכספי אילו שעובדים לאילו שאינם מוכנים לעבוד.
כמות הכתבות שהיו במשך השנים האחרונות בקשר לכך שאנשי הדרום מסרבים לעבוד היא מדהימה.
זה שמשרד העבודה והלשכה עוברים על החוק ואיש אינו פוצה פה שוב נקודה מדהימה.

אני זוכר את התקופה שאנשי דימונה שבתו ודרשו מהמדינה לתת כסף למפעל שניסגר.
באותה תקופה הצענו אנו מאה מקומות עבודה ולכל מי שרוצה. איש לא הגיע.

חלק שני הוא שוב.
נושא המים הוא נושא של חוק.
יש חוק שאומר מה על העיר או הרשות לעשות בכספים שהיא גובה ממך או מהאזרח.
העיר דימונה כמו ערים רבות אחרות פועלת בניגוד גמור לחוק מידיעה, שום ראש עיר לא נשפט על כך, שום איש ציבור לא התריעה על כך.

אולם בקרוב מאוד רוצים שאתה ואני נפסיק להשקות את הגינות של ביתינו משום שהרשות לא קיימה את החוק.

אז לי זה נראה כי משהו לא תקין פה אולם לפי כמות התגובות על הנושא לא נראה כי משהו חושב כמוני , אולי מעטים מאוד.

למה לדרוש מהמדינה לעמוד בהתחיביותיה?
שאלה באמת טובה אני מקווה שבג"ץ יענה על השאלה הזאת.

בברכה רועי
אולי אפשר לדעת... 19683
במינימום, המדינה חייבת לעודד אנשים לעבוד - כלומר, לא לתת להם דמי אבטלה אם הם מסרבים לעבוד.
לגבי השאר - אמנם ביקרתי בחווה פעם לזמן קצר, אבל אני, כמובן, לא מכיר את הנושא, ומעדיף לא להביע דעה.
אני לא מאמין - אני מסכים אתך!! 19647
במקרה הזה, כל המרחיב הרי זה משובח.

1. לא התייחסת לגילויים הלאומניים (כמו צלבי הקרס), גם הם היו מאז ומתמיד?
2. מה הבסיס לעתירה לבג"ץ, ומה המטרה, להביא עוד עובדים זרים?
אני לא מאמין - אני מסכים אתך!! 19662
סליחה על אי ההתיחסות.
1. נושא צלבי הקרס כפי שמוכר לי (אני עבדוק שנית יותר מאוחר ) קרה יחסית ב4 שנים האחרונות למרות ששוב הם הועסקו מבלי שניתנה לנו ברירה כמעט מהיום הראשון של החווה, ושוב עשו עבודה גרועה.

2. למעשה כמו שרשמתי הבג"ץ עצמו די גדול ומה שמצורף אליו אפילו גדול יותר.
בקרוב אני מקווה שאני אכניס אותו לאתר שרק לא מזמן נפתח על החווה ואז תוכל לקרוא אותו ולהחליט לבד. (שוב לא מבטיח מתי זה יקרה אני עדיין אדם עובד למרות שכרגע לא בחווה)

והמטרה היא הרבה יותר פשוטה מלהביא עובדים זרים.
המטרה היא שהמפעל ישרוד.
מפעל חקלאי או לא חקלאי לא יכול לעבוד ללא עובדים. זה פשוט קצר וקולע.

היות וניסינו ורבים בארץ יודעים שניסינו כל דבר אפשרי על מנת שנוכל להעסיק ישראלים בלי לפשוט רגל.
והיות שעובדים פלסטינים כיום לא ניתן להשיג גם אם העבודה שלהם גרועה, גרועה זה יותר טוב לפעמים מכלום.
אז כן התשובה אני זקוק לידיים עובדות.
אני זקוק לידים שיקטפו השקעה של עשר שנים וההשקה היא השקעה של מליונים לא קטנים במפעל.
למעשה המחקר והפיתוח על הזנים המיוחדים הללו החל בשנת 75 על ידי אבי.

אני זקוק לפיתרון, ובמידה והמדינה לא מסוגלת לספק לי ידיים עובדות לאחר שהבטיחה לי שתוכל אז אני דורש ממנה שתיתן לי להעסיק כל מי שכן רוצה לעבוד גם אם הוא מארץ אחרת.

כמו שהכסף שהוא ירוויח יצא החוצה היצוא שלי יכניס כסף פנימה ויש לי היום יכולת ליצא כמויות גדולות של פרי ומוצרים רבים נוספים שהינם ראשוניים בעולם.

אמרתי כבר פעם שאכתוב מאמר על החווה אולם אני לא כשרוני במיוחד בנושא אבל מי יודע אולי אני אנסה ואם זה יעניין את דובי / טל אז יובן כמה השקעה יש בשביל להוציא לחם מן האדמה במדינה הזאת.

בכל מקרה זו הכתובת של האתר כאשר עדיין שוב הוא בקושי עשה את הצעד הראשון.
והתמונה בראש אומרת לפעמים יותר מהכל.

בברכה רועי
אני לא מאמין - אני מסכים אתך!! 19720
אני חושב שמאמר כזה ירתק לא רק אותי, אלא רבים מקוראי האייל. זאת בתנאי, כמובן, שלא תהיה זו כתבה בסגנון ''מדור פרסומי''.
אני לא מאמין - אני מסכים אתך!! 19734
טוב אני אנסה לתת מאמר על הצבר באופן כללי.
ואולי קצת גם מסביב.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים