בתשובה לטלה בר, 11/02/04 16:49
הוא לא יישן למוות בשירו של קיטס 196782
דמות המספר היא המשורר בשיר. האביר אינו המשורר (זו טעות נוספת שלך). קראי את השיר פעם נוספת (במקור) וראי. אם לשפוט על פי אנתולוגית נורטון שעליה אני מסתמך לנוסח השיר: "קיטס מחקה כאן שיטה מקובלת בבלדות עממיות בהגישו את הבלדה כשיחה. שלושת הסטנצות הראשונות מופנות לאביר, ושאר הפואמה הוא תשובתו."
הוא לא יישן למוות בשירו של קיטס 196923
אני בכל זאת טוענת שהאביר מייצג את המשורר עצמו, אפילו עם זוהי מתכונת מקובלת.
הוא לא יישן למוות בשירו של קיטס 197185
העובדה שאין בכוונתך לתקן או לתת לעובדות להפריע לך הובהרה.
ומוצא אני מר ממוות את הא(ג)ישה הנ''ל 197412
הוא לא יישן למוות בשירו של קיטס 197413
בשירה אין עובדות, רק התייחסות אישית - אם של המשורר או של הקורא.
הוא לא יישן למוות בשירו של קיטס 197538
אם כך, גם במאמרים אין עובדות ואשר על כן, מנקודת מבטי האישית בכלל אין מאמר.
זו אנלוגיה אידיוטית 197565
מאמר הוא ההיפך משיר בהתייחסות שלו לנושא - גם אם אין בו עובדות, יש בו חשיבה פרוזאית הגיונית (גם חשיבה אינטואיבית היא הגיונית, אם אינה מפריכה את ההיגיון) בעוד שבשירה, אם היא שירה ולא מאמר בחרוזים, ההתייחסות היא רגשית והביצוע הוא מיטפורי.
ציטטה יפה (מה לעשות, אורי פז הדביק אותי) 197678
In science one tries to tell people, in such a way as to be understood by everyone, something that no one ever knew before. But in poetry, it's the exact opposite.

P.A.M. Dirac

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים