בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 12/02/04 19:17
תעמולת בחירות של הליכוד 197097
השאלה היא לא למי יש מקרר, אלא באיזו תדירות מחליפים אותו.
תעמולת בחירות של הליכוד 197099
נו, אז עכשיו העניים יוכלו להגדיל את התדירות הזאת. מה רע?
תעמולת בחירות של הליכוד 197112
הבעיה הכלכלית בישראל שוכנת בקצה הנמוך, ולא באמצע. אם מקצצים מיסים כדי להקל על השכבות החלשות, אפשר לעשות זאת באופן חכם בהרבה.

1. ביטול מכסים על מזון מיובא יפגע ביצרני מזון בארץ, ויכול אף להוביל לסגירת מפעלים ופיטורי עובדים. אם כבר, אפשר לבטל את המע"מ על מוצרי מזון.

2. הקטנת המיסים על מוצרי חשמל תגיע בחלקה לפחות לכיסי היבואנים והמוכרים, ולא לצרכנים. עדיף היה לבטל לחלוטין את המכס על מוצרי חשמל מסוימים (מקררים, מכונות כביסה ומייבשים, וכו'), עד טווח מחיר מסוים (כך שמקררי יוקרה יהנו פחות מהקיצוץ) – במקום לקצץ באופן חלקי גם את המכס על מקררים וגם על מכשירי בידור.

3. במקום להקטין את המע"מ באחוז, לבטל אותו לחלוטין - אבל רק על מוצרים מאוד מסוימים, כאלה שהשכבות החלשות יהנו מהם יותר: לבטל את המע"מ על נסיעות בתחבורה ציבורית, למשל, על ספרי לימוד שהוכרו ע"י משרד החינוך, ועל ביגוד ילדים (עד סף מחיר מסוים). סך כל אובדן ההכנסה למדינה, מביטול המע"מ על מוצרים אלה בלבד, לא יהיה שונה מהותית (ואולי אף יהיה נמוך יותר) מסך כל אובדן ההכנסה מהורדת המע"מ באופן גורף באחוז.

די ברור שהצעד הזה לא נועד לעזור לשכבות החלשות. מצד שני, אני גם לא חושב שזוהי כלכלת בחירות (אלא אם כן נתניהו סיכם משהו עם דודי אפל?). אז מהי כן מטרתו של הצעד הזה? הניחוש שלי: נסיון להגדיל את הצריכה במשק, כדי להתאים לתחזיות הכלכליות. כל ההצעות שהצעתי לעיל לא היו מגדילות את הצריכה: חייהן של המשפחות קשות-היום היו קלים יותר ללא מע"מ על בגדים לילדים ונסיעות באוטובוסים, למשל, אבל צריכת הבגדים לילדים וצריכת הנסיעות באוטובוסים לא היתה גדלה.
תעמולת בחירות של הליכוד 197116
1. מכסים הם רעה חולה, כפי שכל ספר מבוא לכלכלה מסביר. כל הקטנה שלהם היא צעד בכיוון חיובי, שגורם ליצרנים לעבור לתחומים בהם יש לנו יתרון יחסי, ומשפר בכך את הרווחה הכלכלית של כולנו, עניים ועשירים כאחד.

2. אם כבר מטילים מכס, מוטב לא להפלות מוצר אחד על פני מישנהו באופן חד, כי זה מעוות את הצריכה. כל הטריקים של "עד טווח מחיר מסויים" מחייבים מערך פקידותי שלם שיעדכן את המחיר הקובע, ומשפיעים על הביקוש בצורה שאינה מיטיבה עם האזרח. אם אני מעדיף מקרר אחד גדול, אין הגיון לגרום לי לקנות שניים קטנים.

3. מסכים. התחבורה הציבורית היא דוגמא מצויינת לאפשרות להעניק סובסידיה לנצרך ולא למצרך, ואני באמת לא יודע למה נמנעים ממנה (זה גם היה מפחית קצת את הדוחק בכבישים ועוזר ל"עשירים" כמוני שלא היו נוסעים בתחבורה ציבורית גם אם היא היתה חינם).

"להתאים לתחזיות הכלכליות" - כאשר התחזיות מדברות על צמיחה מה שאתה אומר בעצם הוא שהצעדים יגדילו את הצמיחה. באמת עסק ביש.
תעמולת בחירות של הליכוד 197127
לסעיף 2 - גם אם נסכים לוותר על התקרה, נדמה לי שההבחנה בין מוצר בידורי למוצר שאינו כזה היא די ברורה.

ולסיום, הבעיה היא שאם יש צורך בצעדים לא מתוכננים כדי שהתחזיות תתממשנה, המסקנה היא שהתחזיות היו אופטימיות מדי מלכתחילה.
תעמולת בחירות של הליכוד 197128
1. מניין לך שהצעדים היו לא מתוכננים?
2. תחזיות, הנאמרות ע"י ישות פוליטית, הינן בד"כ לא משהו מדעי, אלא יותר הצהרת כוונות או בבחינת "נבואה המגשימה את עצמה", ולתחזיות אופטימיות "מדי" יש תפקיד חשוב ביצירת מומנטום בכיוון האופטימי.
תעמולת בחירות של הליכוד 197135
להערתך על סעיף 2: אנחנו חוזרים שוב לשאלה באיזו מידה המדינה צריכה להתערב בהוצאות האזרחים. לי, באופן אישי, חשובה יותר הטלוויזיה מאשר מקפיא או מדיח כלים, והאבחנה בין "מוצר בידורי" למוצר שמקל על החיים באופן אחר היא ענייני שלי, לא של נתניהו. אני חוזר ומזכיר שגם העניים קונים טלוויזיות.

הצעדים היו מתוכננים במובן שמראש הוצהרה הכוונה להקטין את נטל המס אם הכנסות המדינה יאפשרו זאת. מאחר ואנשי האוצר לא התייעצו בי (עם הנבואה שניתנה וכל זה), הם לא יכלו לדעת בוודאות שההכנסות אכן יגדלו, ואם היו מקטינים מסים ו*אז* היה מתברר שההכנסות אינן גדלות מספיק היה נוצר גרעון גדול שהיה מצדיק את הביקורת. נדמה לי שזה כמעט רפלקס מותנה לבקר את האוצר, בלי קשר לצעדים הננקטים על ידיו. ביחוד הצחיק אותי בייגה, שלמיטב זכרוני *עשה בדיוק אותו דבר* בשעתו.
תעמולת בחירות של הליכוד 197156
אם תשים לב, הביקורת של בייגה לא כל כך נוראה (להבדיל מזו של פרס). בסה''כ גם בייגה משתלב, כמו ביבי.
תעמולת בחירות של הליכוד 197201
כן, ולעשות טוסטים בתוך הדי.וי.די!

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים