בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 13/02/04 11:53
ובינתיים, במשרד התמ''ת 197224
כן.
ובינתיים, במשרד התמ''ת 197227
ובכן, הרי התרומה הקטנה שלי בשביל העניים: היתה לי פעם חברה‏1 בדיאטה, שהיתה פורסת פרוסות בעובי שהפך אותן לשקופות. למיטב זכרוני היא עשתה את זה באמצעות סכין רגיל לגמרי ובלי שנרשמו תקלות מיוחדות מלבד הקושי לזהות איפה נמצאת הפרוסה לפני שנמרחה עליה גבינה 80%.
______________
1- מופרך ככל שזה יישמע
הגיעה גבינה עד נפש 197271
ברוניסלב, ההומור שלך הוא סדיסטי ומרושע, ובגללך הגעתי לדיכאון כה עמוק שאני עומדת להתאבד ממש עכשיו, ברגע זה, בקפיצה מהגבינה אל הפרוסה.

היו שלום, אהבתי הרבה ושנאתי הרבה יותר.
הגיעה גבינה עד נפש 197273
ויש כאלו שהיו גם זועמים עליך ואומרים שאם את ענייה אז איך יש לך כסף לגלוש באינטרנט? תגלשי בים, בחינם.
האם מותר לגנוב חיבור אלחוטי לאינטרנט? 197288
סיאונה ליסטוקין מברקלי מבקשת עצה מהיועץ לעניני אתיקה של הניו יורק טיימס: "במקרה עליתי על הרשת האלחוטית של השכן בדירה לידי...אני רק בודקת אימייל באינטרנט...האם אני יכולה להשתמש בחיבור שלו? אולי אני צריכה להציע לו להשתתף בחשבון?"

היועץ, רנדי כהן, עונה שיש לבקש רשות ואף להישתתף בהוצאות. לעומתו, מייק גודיין יועץ טכנולוגי בעמותת "ידע ציבורי" אומר שזה בסדר לעלות על רשת פתוחה, בתנאי שרק מורידים כמה אימיילים קטנים.

הגיעה גבינה עד נפש 197302
זה בסדר, אני מיתגלצ'ת במחשב של הגיברת בזמן שהיא הולכת עים כל המאהבים שלה. וניראה אותה שהיא תיפתח את הפה, השרמוטה.
ובינתיים, במשרד התמ''ת 197228
יושב ראש ארגון הורים ארצי כלשהו נתן הסבר אחר: קונים לחם פרוס משום שבבוקר ממהרים לעבודה, וזה כביכול גוזל זמן יקר לחתוך שש-שמונה פרוסות להכנת סנדויצ'ים לשלושה ארבעה ילדים (מובן שאני המצאתי פתרון גאוני: לקום שלוש דקות מוקדם יותר, אבל אי אפשר לדרוש מכולם לעשות את זה).
ובינתיים, במשרד התמ''ת 197230
בסופר שלי יש מכונה לפריסת לחם (חינם), כך שזה לא תופס. אני מציע שיהיו שתיים כאלה: אחת לעשירים, ואחת, שחותכת פרוסות דקות במיוחד, לעניים ולחברות שלי לשעבר.
בסופר שלך? 197287
אה, יש לך סופר? ארכיבאי! - השכ"ג הוא מנהל סופרמרקט!
ובינתיים, במשרד התמ''ת 197231
ומישהו אחר אמר שלחם פרוס נשמר זמן ארוך יותר מאשר לחם אחיד. לא בדקתי.

בכל אופן, הטענות המלגלגות ‏1 על "התפנקות" של שכבות חלשות בבחירת הלחם נראות לי פופוליסטיות לא פחות מאשר שיטת המקרר הריק.

1 שכ"ג, אנחנו נסגור חשבון בנוהל הרגיל. סמטת האלמונים, חצות, ותביא מגבת רטובה.
יהיו בורקס? 197250
למען הסדר הטוב: אני לא לגלגתי על אף אחד. טוב, אולי לגלגתי קצת על הטענה שלך עם עובי הפרוסות, אבל אני לא מכחיש שיש גם אנשים שמצויים במצוקה כלכלית חריפה באמת.
יהיו בורקס? 197256
טוב, אז בלי מגבת.
בלי מגבת רטובה? 197262
אז איך תרעננו את הבורקס היבשושיים?
בלי מגבת רטובה? 197275
קצת מיץ מנגו, והוא יחליק בגרון בלי בעיה.
מנגוואלד! 197277
בסדר, ניצחת.

שיאכלו לחם פרוס, שיאכלו לחם ארז, שיאכלו לחם חוק. את יודעת מה? מצידי שיאכלו עוגות, רק לא מיץ מנגו. אנא.
ובינתיים, במשרד התמ''ת 197370
אני מעדיף לקנות לחם *לא* פרוס, משיקולי שמירה על טריות. גם אני לא בדקתי, אבל זה נראה לי כמעט מובן מאליו שלחם פרוס יתיישן מהר יותר (אם כי לא מובן מאליו שההבדל משמעותי) - יש לו יותר כיווני אויר.

(עכשיו שאני חושב על זה, אולי השיקולים היו יותר הרצון לשלוט על עובי הפרוסה. מאז שאני קונה לעצמי לחם - שמונה שנים בערך - אני קונה לא-פרוס, וזכרון ההחלטה כבר עמום. אבל אינסטינקטיבית יש לי תחושה פחות נוחה מלחם שנפרס מזמן - כאמור, מתוך המחשבה הלא-לגמרי-מודעת על האוויר שהספיק לחדור בין הפרוסות ולייבש אותן.)
טכנולוגיה של לחם פרוס 197709
עכשיו, שהדיון כבר גלש לפסים יותר אסקפיסטיים , אזרוק אני את פרוסת הלחם שלי: ראשית, גם אני ממליץ על המכונה בסופר במקום לקנות לחם פרוס יקר.
שנית, אני ממש חושד בסטטיסטיקות שאומרות שרק 7% אחוז מכל מוצרי הלחם זה לחם אחיד. זה מזכיר לי את הקריקטורה על האשה שיושבת אצל הקוסמטיקאית <ספויילר> והקוסמטיקאית אומרת לה -את אחת מאותן בנות המזל המועטות בעלות עור פנים *נורמלי*.

לבסוף , היתרון בלחם פרוס ( ולא משנה אם אפו אותו פרוס, נפרס במאפיה, ביציאה מהסופר או בבית) זה שכאשר מקפיאים אותו, יותר נוח להפשיר מספר מסוים של פרוסות כל פעם במקום (נניח) חצי כיכר כל פעם, ואז לפרוס.
טכנולוגיה של לחם פרוס 197933
הסוד הוא לפרוס אותו בעצמך, לפני שאתה מכניס אותו למקפיא.
(דובי, שלפעמים קונה פרוס ולפעמים לא)
סוד גלוי 198215
וכבר נתתי את האפשרות הזאת בתגובתי, אבל אני עדיין הולך על המכונה.
סוד גלוי 198279
בטח מכונה, אני לא מעלה בדעתי להקפיא לחם בנשיפות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים