בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 14/02/04 18:58
תשובות ממי שמבינה רק קצת 197468
1) בעיקרון, זה אחד היישומים העיקריים שמדברים עליהם. אבל זה אינו היישום האפשרי היחיד.
באמצעות שיבוט תהיה אפשרות להביא ללידה של תינוק חי הזהה לחלוטין (גנטית)‏1 לאחד מהוריו (סביר יותר כרגע תינוקת הזהה לאמה), למשל, במקרה של עקרות מוחלטת של הגבר.

2) הדבר תלוי במידת ההבנה שנשיג בתחום התמיינות התאים. בעולם תיאורטי אידיאלי נוכל ליצור מכל תא אב, כל רקמה שנרצה, באמצעות שימוש בתנאי סביבה מתאימים, בדיוק כפי שקורה ברחם. ככל שיתקדמו היכולות בתחום זה, יהיה אפשר להשתמש בעוברים משובטים בשלב מוקדם יותר.

3) שיבוט - בצורתו הטהורה - הוא יצירה של עובר זהה. גם לדעתי, יצירת גזע עליון וכו' מתייחסת להנדסה גנטית בכללה. אופציות של שיבוט יאפשרו הרבה יותר ניסוי וטעייה, משום שהשגת העובר תהא קלה יותר, כמו גם עבודה נוחה מול קבוצת ביקורת זמינה.
בעיה נוספת ששמעתי בהקשר זה היתה שיווצרו שני "גזעים" של אדם. בני אדם רגילים, ומשובטים שכל מטרתם לספק אברי חילוף לקבוצה הראשונה. אולי זו הכוונה?

1 המילה "לחלוטין" אינה מדויקת, משום שישנם שינויים ברמת הדנ"א המתרחשים לאחר ההפרייה, בעיקר במערכת החיסון, אבל לצורך הדיון זה מדויק למדי.
תשובות ממי שמבינה רק קצת 197472
1) זה נכון, אבל כולנו יודעים (ואני קורא עכשיו בעיון בדיון שערן הפנה אליו) שגנים זהים רחוקים מלהבטיח אנשים זהים. לא ברור איזה נזקים יווצרו כתוצאה מיישום כזה.

2) מה המצב כיום? וכמה מוקדם זה "מוקדם יותר"? דקה? חודש?

2*) זו שאלה די אווילית, אבל נא לזכור שאני לא מבין כלום בביולוגיה: כשיש ביצית מופרית, היא מתחלקת שוב ושוב, נכון? אז מה מונע יצירת הפרדה בין החלוקות הללו, כדי ליצור המוני תאומים? (הרי תאומים זהים נוצרים על ידי זה שביצית זהה נפרדה והתחילה להתפלג בשתי "קבוצות" נפרדות).

3) לא ברור מה זה "גזע של משובטים", כי הרי האדם שהכי מתאים לתרום איברים למישהו הוא הוא עצמו, לכן אם לכל אדם יהיה משובט של עצמו, זה עדיין לא ייצור "גזע של משובטים", אלא "שיבוט לכל אדם". (הרי "גזע" זו קבוצה עם מאפיינים גנטיים זהים, לא?)
וממה שאמרת, לא ייצרו בן אדם כדי להבטיח "אברי חילוף", אלא ישתמשו בתאי גזע בלבד. זה די טיפשי ליצור אדם שלם כדי לקחת את הלב. מה גם שבלי הלב האדם לא יישאר בסביבה הרבה זמן.
אז "גזע" חדש לא יווצר, דומני. לא בגלל שיבוט נטו.
תשובות ממי שמבינה רק קצת 197480
1) לא בטוחה שהבנתי. איזה נזקים ברמה הביולוגית? כוונתך בדומה להזדקנות מהירה, למשל?

2) איני יודעת מספיק כדי לענות בוודאות. למיטב ידיעתי, אין היום אפשרות לגדל שורות תאים ספציפיות מתוך תאי האב הבסיסיים. כן קיימות אפשרות למשל לפתח שורת דם ספציפית מתוך תאי אב של תאי דם. אני מניחה שעם הזמן (שנים, להערכתי) נדע ליצור כל שורת תאים אפילו מתאי אב בלתי ממוינים לחלוטין (ביצית מופרית).

2*) הרחם הוא הגורם המגביל. יש גבול לכמה עוברים תוכל לגדל ברחם אחד.

3) מסכימה עם כל מה שכתבת. החשש הזה הוא באמת לא מוצדק בעיני.
תשובות ממי שמבינה רק קצת 197484
1) להפך. דיברתי על "נזקים" שעליהם מדברים אנשים שמתנגדים לשיבוט. אני מדבר על טיעוני כיתה א' כמו "מה אם תשבט את היטלר".
דהיינו, גם אם יש הורה שמשבט את ילדו, זה לא מביא לסכנות כל שהן, ועל כן אין בכך רע. (אני מנסה להבין למה, או האם, שיבוט הוא דבר רע)

2) תודה.

2*) כאן כבר עוברים למד"ב סטייל "עולם חדש מופלא": עד כמה קשה ליצור "רחם מלאכותי", שיהיה מסוגל להכיל עשרות, אם לא מאות שיבוטים?
במקרה כזה, תיאוריית "מלחמת המשובטים" שנראית די אווילית עשוייה לתפוס תאוצה, כי אפשר בפוטנציה לייצר המוני אנשים זהים מפרוטוטייפ של "גזע עליון". כמובן שעדיין צריך לגדל ולאמן אותם, ואי אפשר לדעת איזו אישיות תצא להם, אז התרחיש האפוקליפטי (והדי מגוחך) הזה הוא בעייתי. לעומת זאת, דווקא התרחיש של "עולם חדש מופלא" מתחיל להיראות הגיוני.
(אם כי חובה לציין שאם יש משהו "רע" ב"עולם חדש מופלא", זה בעיקר העובדה שאנשים מהונדסים כדי להיוולד כחלק ממעמד מסויים, לא השיבוט עצמו).
תשובות ממי שמבינה רק קצת 197489
1) אני מניחה שעשויה להיות בעייתיות פסיכולוגית בשיבוט עצמי (אם כבר היום הורים מצפים מילדיהם שיגשימו את חלומותיהם, מה כאשר הילד זהה להם לחלוטין...) ‏1.
מעבר לזה, עשויות להיות בעיות ביולוגיות אמיתיות עם תוצרי השיבוט, כמו שכתבתי. אבל אין מספיק נסיון עדיין (למיטב ידיעתי) כדי לקבוע אם דולי היתה מקרה חריג, או שבעיית הזדקנות התאים היא אמיתית.

2*) המדע עדיין רחוק מיצירת רחם מלאכותי. תיאורטית, אני מאמינה שפעם יתאפשר. אבל עוד ארוכה הדרך.
אם כבר, אולי מהשיבוט עצמו יבוא הפתרון גם לבעיית הרחם המלאכותי - אולי יצליחו פעם לשבט רחמים שיוכלו לגדל עוברים וכו'.

1 המלצה חמה לעניין זה, ספרו של גיא חסון "הצד האפל".
התשובות בתוך השאלות 197643
התסריטים המפחידים שאתה מתאר משמשים את מי שלא מבין בהכרח מהו שיבוט ומי עשוי להשתמש בו - או נלקחו מספרי מדע בדיוני שלאו דווקא יצאו נגד שיבוט, אלא נגד הכפפה של האינדיבידואל לדרישות חברתיות.

ראה גם "שם שרו מאוחר הציפורים המתוקות" של קייט וילהלם, עוד ספר שמדבר על קונפורמיות קיצונית שהושגה באמצעות שיבוט (המשובטים צמודים איש לאחיו, לא מסוגלים לפעול לבד). כמובן שאלה לא תסריטים מציאותיים.

מה אפשר כבר לעשות במאות שיבוטים שיגדלו ברחם מלאכותי? לי אישית לא ברור. יותר זול ללדת ילדים. בשני המקרים, אף אחד לא מבטיח שהם יעשו מה שמולידיהם אומרים להם.
התשובות בתוך השאלות 197736
מן הסתם שיבוט לא מבטיח שהמשובט יעשה את מה שהמוליד אומר. בשביל זה יש שטיפות מוח.

הרעיון הכללי אומר שאפשר יהיה לייצר (באמצעות הנדסה גנטית, לא שיבוט) ''פרוטוטייפ'' של הלוחם האולטימטיבי, מן הסתם עמוס מסות שרירים בפוטנציה ויכולת חשיבה עצמאית נמוכה ביותר. את החבוב הזה ישבטו שוב ושוב, ויגדלו אותו להיות הלוחם המושלם.

תרחיש די אווילי, לטעמי, אבל בטווח הרחוק, אולי הוא יהיה משתלם יום אחד. לדעתי, כשהטכנולוגיה תאפשר כזה דבר, כבר יהיו מכונות מלחמה טובות בהרבה.
תשובות ממי שמבינה רק קצת 197508
לגבי ההערה (‏1), זה חדש לי.
התפרסם פעם ששיבוט חתולים נתן חתולים עם פרווה בפיזור צבעים שונה מן המקור, עקב הסטוריה ריחמית שונה. אך עתה מתברר (לי) שמדובר גם בDNA שונה. כלומר, האם זה אומר למשל שגם תאומים זהים אינם בעלי אותו DNA? האם בכלל ניתן לשבט, תוך שימוש ברחם טבעי?
בקיצור, אם יהיה לך זמן להרחיב בעניין מועד ומידת השינויים בקוד הגנטי, אשמח.
תשובות ממי שמבינה רק קצת 197511
(המגבלה המצוינת בכותרת עדיין רלוונטית)

פיזור שונה בצבע הפרווה הוא כנראה אכן תוצאה של תנאים רחמיים ולא של מערך גנטי שונה. שינויים דומים יהיו גם בין תאומים זהים השונים, למשל, במיקום נקודות החן שלהם.

יש שלב בהתפתחות העובר שבו מתפתחת מערכת החיסון שלו, וכחלק משלב זה נוצרות מוטציות גנטיות מכוונות באזור מסוים בגנום. מוטציות אלו, למיטב ידיעתי, יהיו שונות בין בני אדם, גם כאשר הם תאומים זהים.

כשאנחנו מדברים על שיבוט, ברור שהתינוק המשובט לא יהיה זהה לחלוטין לעובר הקודם, לא רק בגלל הבדלים גנטיים (שהם מינוריים) אלא גם בגלל תנאי גידול תוך וחוץ רחמיים.
אפילו תינוקות שגדלו באותו רחם ובאותו זמן (דהיינו תאומים זהים) שונים זה מזה בתכונות לפעמים מהותיות (ההתאמה במחלות קשות כמו סוכרת או סכיזופרניה אינה 100%, כפי שהיינו מצפים).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים