 |
כי למען האמת, ההצגה הכי טובה שראיתי בעברית הייתה אחת כזו.
לא שזו חכמה. שלוש ההצגות האחרות היו שלושתן בתאטרון החאן, וזכו שלושתן לאותו יחס מזלזל של "זה אבסורד/סאטירה, מי צריך משחק?", "זה אבסורד/סאטירה, למה לכתוב דמויות שהן עמוקות או מעניינות במידה כלשהי?", "זה אבסורד/סאטירה, הגיע הזמן לצאת מהקונספציה הזו של עלילה הגיונית" ו, משום מה, "זה אבסורד/סאטירה, אז בואו נוסיף את השיר שכתבתי (והלחנתי!)בכיתה ג"'. באחת מהן, באופן תמוה ביותר, לא השתתפו דמויות של חיילים סחבקים ואידיוטים.
ובסוף כל הצגה הם עוד יוצאים ומבקשים שהקהל יעזור במחאה נגד הקיצוצים שהם חווים. הרגע המצחיק היחיד בהצגות הללו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש