בתשובה לעמוס ס., 17/02/04 11:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם מה שאתה מתאר הוא עבירה על החוק, מה הקשר בין זה לבין השיטה הכלכלית? זה רק מראה שבכל שיטה כלכלית, צריך לאכוף את החוק על הפושעים. אני לא בטוח שהדרך הנכונה להילחם בשחיתות ממשלתית היא דווקא הליכה לכיוון המדינה הריכוזית שאתה מציע. אולי אפילו ההפך. עדיין לא הבנתי מה רע במשקיע ש*לא* עובר על החוק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה עם משקיעים שלא עוברים על החוק היא 0 הבעיה היא עם אנשים שמנסים להעלות רווחיות ע"י לחץ על הממשלה לשנות את החוקים לטובתם ולא לטובת המדינה, אנשים ששמים את עצמם מעל לעמם שרוצים לתת לנו פחות פנסיה, פחות תנאים סוציאלים ולמנוע את הזכות לארגון עובדים, אלה הם השמנים והמדושנים שפועלים ביחד כדי להשתלט על חברות גדולות, על הבורסה, ועל משרדים ממשלתיים אני רוצה ששר האוצר ילך יותר נגדם ויותר לטובתנו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם יש משקיע שלא עובר על החוק, אבל גם לא רוצה לתת תרומות מכספו לעניים? מה איתו? ומה זה השימוש החוזר והנשנה הזה ב"עם"? אני חייב להודות שאני עדיין מתקשה להבין אותו. אתה מזכיר לי כל מני מדינות "עממיות" ומאחר שאלו קונוטציות לא חיוביות, יהיה טוב אם תסביר את כוונתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם משקיע שלא עובר על החוק מחזיק בידו יכולת השפעה על התנהלות המדינה הרבה יותר מעובד. כשאני חושב שהעניינים שלי ניפגעים מהתוכנית הכלכלית אני לכל היותר יכול ללכת להפגנה, רקנאטי יכול להרים טלפון לשר האוצר ולהסביר לו בנחמדות שאם הוא לא ישנה את הסעיף הזה או האחר בתקציב אז רקנאטי יעביר מפעל זה לירדן או ימנע מפתיחת רשת חנויות אחרת בנגב וכו', קובעי המדיניות קשובים יותר לדרישותיהם של בעלי ההון מאשר לציבור הרחב ודואגים יותר לאינטרסים של אילו, פעמים רבות על חשבון האחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה נכון. אלא שביבי יודע (או אמור לדעת) שאם יפעל בהתאם לאינטרסים של רקאנטי ולא שלך ושל המליונים במעמד שלך, בבחירות הבאות הוא יעוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק, כדי שהציבור הרחב ידע מהעניין הוא צריך שהתקשורת תדווח עליו. בארץ יש שני ערוצי תקשורת, אחד שייך לבעלי ההון והשני שייך לממשלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם הדרך הנכונה לטפל ב"השפעה" שכזו היא לנתק את השוק כמה שניתן מהשפעות ממשלתיות, כך ש"קובעי המדיניות" לא יכולו לפעול על פי גחמותיהם של בעלי ההון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במצב כזה השוק יהיה נתון כולו בידיהם של בעלי ההון וזה מצב גרוע עוד יותר. חוץ מזה אין אפשרות לעשות את זה. פרויקטים לאומיים צריכים הכוונה ממשלתית. אתה לא יכול לתת לכל אחד לפתוח תחנה לייצור חשמל, להניח תשתית לטלויזיה בכבלים או לבנות שכונת מגורים בלי לספק לו מצד אחד הגנה (אחרת אף אחד לא ייקח את הסיכון) ומצד שני לפקח שההשקעה שלו תתישב עם האינטרסים הלאומיים ועם תוכניות ארציות. מצד שני אתה לא יכול לבנות את התוכניות הארציות ולהגדיר את האינטרסים הלאומיים על פי מה שמתאים לבעלי ההון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לממשלה אין כמעט השפעה, בעלי ההון שולטים לבדם בשוק. אם לממשלה יש השפעה, בעלי ההון המרושעים משחדים אותם. מה הפתרון? לבטל את בעלי ההון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, כבר אמרתי כמה פעמים, לבעלי ההון יש תפקיד חיוני בשיטה הכלכלית, יש לאפשר להם להמשיך למלא את התפקיד הזה. העניין הוא שהעובדה שהם בעלי הון נובעת מהשיטה הכלכלית שמאפשרת להם לנצל את העובדים שלהם. והשיטה הכלכלית הזו בנויה על המתח שבין השכבות החברתיות השונות. כיוון שכך, אסור לאפשר להם לנצל את יכולת ההשפעה שלהם באמצעות ההון והרכוש שלהם על החברה הכללית לטובתם, ואסור עוד יותר לממשל להתערב במתח הזה בצורה בוטה לטובת אחד הצדדים. כשממשלת ישראל מחליטה להביא עובדים זרים ולקשור אותם למעסיק היא מסייעת לבעלי ההון להשיג עבודה זולה תוך מחיקת השגים של העובדים המקומיים. כשהיא יוצרת מצוקה אצל למובטלים (ששילמו ''ביטוח אבטלה'') ע''י קיצוץ משך הזכאות לדמי אבטלה והורדתם, היא מאפשרת למעסיקים להשיג עובדים זולים יותר. כשהיא מאיימת לסגור את בית הדין לעבודה היא פוגעת ביכולתם של העובדים לעמוד על זכויותיהם וכשהיא שמה לעצמה מטרה לשבור את האיגוד המקצועיים היא ממקמת את עצמה כצד אקטיבי שפועל למען האינטרסים של בעלי ההון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יתרום, ביג דיל אבל מה? שיזכור כי הוא לא מורם מעם מיהו העם? העם הוא אנחנו, העם הוא הכלל ולא הפרט, העם הוא המדינה וטובתה משהו כזה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"משהו כזה"? זה הדבר הכי טוב שאתה יכול לומר לי? ואיך בדיוק אפשר לזכור שאתה "לא מורם מעם"? משננים את זה כל יום לפני שהולכים לישון? האם משפחה שמולידה עשרה ילדים (=פיות להאכיל, =מצוקה כלכלית, =התפוצצות אוכלוסין) אינה מתנהגת כאילו היא מורמת מעם? לא חושבת על רווחת הכלל, אלא רק על הרצון האישי שלה, להביא לעולם כמה שיותר ילדים? האם נרקומנים שדורשים גמילה לא רואים את עצמם כמורמים מעם? שכן בכסף שיעלה הליך הגמילה שלהם אפשר לסייע בדברים חשובים הרבה יותר, והם יכולים ללכת לקפוץ מעל איזה גשר ולתרום בכך רבות לכלל, ל"מדינה וטובתה". מה לדעתך הוא הגבול האדום, שבו אסור לכלל להתערב בחיי הפרט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העם שלי- אני חי בו ושומע איתו חדשות ורואה אותו ברחוב, אבל להגדיר אותו בדיוק קצרה ידי התפוצצות אוכלוסין? אתה לא יודע מה זה דמוגרפיה ומיהו מצביע? דע לך שכלכלה צומחת היא כלכלה שיש בה יותר אנשים ולא להיפך! נרקומנים הם אנשים אומללים ויש להתיחס אליהם באותו אופן של חולים סופניים לדעתי- אסור להרוג אנשים חיים! אנחנו גרמניה הנאצית? (לא גודווין- הנאצים בחנו שיטות להשמדה ראשית על חולי נפש, להזכירך) אותו גבול אדום להתערבות המדינה נקבע ע"י הממשל דמוקרטי תוך התחשבות בזכויות הפרט, וקביעה מה יתן את הצמיחה הטובה ביותר, למשך שנים (- מצב שיהיו בו עשירים אם אתה לא מבין) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, גם אני חי בין אנשים ורואה אותם ברחוב, אבל אני לא בטוח שאתה מדבר על אותם אנשים שאני מדבר עליהם, וזה למרות ש(הפתעה הפתעה) שני סוגי האנשים חיים באותה המדינה. אם אני לא טועה, ילודה גבוהה היא לרוב מאפיין של מדינות עולם שלישי, בזמן שילודה נמוכה היא מאפיין של מדינות מפותחות. אשמח אם תתקן אותי. כמובן, צריך לשים לב להבדל הגדול שיש בין מדינה שבה לכל משפחה יש בממוצע שלושה ילדים (מה שמבטיח גדילה) לבין מדינה שבה לכל משפחה יש בממוצע עשרה ילדים. אף אחד לא דיבר על הריגה של אף אחד. דיברתי על כך שאם הנרקומן, שמצבו אבוד כמעט לבטח, יפעל על פי חוש האחריות החברתית שלפי גישתך צריך להחיל משום מה רק על עשירים, עליו לפטור את החברה מצרתו, זאת מתוך חשיבה על "הכלל" במקום על ה"פרט". לגישתי, אין דבר בלתי מוסרי יותר מאשר להגיד לנרקומן הזה שעליו להרוג את עצמו למען החברה, אבל בגישה שרואה את החברה כעליונה על הפרט, זה דווקא הגיוני מאוד. תחשוב כמה פיות רעבים אפשר להאכיל בכסף שיחסוך הליך הגמילה של הנרקומן הזה. ואני סקרן על מהו הגבול האדום *לדעתך*. לא מי קובע אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ילודה גבוהה היא מאפיין של מדינות עולם שלישי, ציינתי במדינה שלנו מבחינה דמוגרפית שני הצדדים מנסים להוליד יותר, אבל זה כבר ויכוח אחר... אבל ריבוי האנשים במדינה גורר עוד צמיחה ולא- אין לי נתונים מדויקים נרקומן יש להתיחס אליו כחולה מכיוון מצבו קשה ורב הסיכוים שלא ישתפר, אם ישתפר מה טוב, לאדם במצב כזה צריכים לתת זכויות בסיסיות. בין זה לדירדור עשירים שאתה מנסה לנכס לי הדרך רחוקה- הנרקומן הגיע לרמת החיים הנמוכה ביותר בעוד העשיר נמצא ברמת חיים גבוהה, תשלומי בריאות מכלל החברה יתנו לנרקומן את אותו מינימום לחיים כחולה. גורם חשוב אצל אדם הוא הקיום בחברה ויש הרבה אנשים שבחרו לא להדרדר לסמים, או שיצאו מסמים כי הבינו שיהיו נטל על החברה (אני מכיר אחד) אצלי במדרגות המוסר ערך החיים הוא ערך עליון גבוה יותר מכל דבר, וגם מטובת הכלל. נראה לי שאצלך הכל מבולבל הגבול האדום *לדעתי* הוא הגבול האדום של מדינתי, כפי שהסברתי אותו (זה לא המצב היום לדעתי, אם לא הבנת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם איני טועה, המלחמה הדמוגרפית הנפלאה שאנחנו נמצאים במרכזה היא דבר רע, לא טוב. תוכל להביא לי אסמכתא כלשהי לכך שהילודה הגבוהה, במקרה הזה בעיקר אצל המגזרים החרדי והערבי, אבל גם בקרב משפחות במצוקה, היא דבר טוב? בשירות הצבאי שלי פגשתי אנשים רבים מזן ה"אנשים במצוקה" שאתה מדבר עליהם, ורבים מהם באו ממשפחות "ברוכות" ילדים, מה שהגביר פי כמה וכמה את מצוקתם הכלכלית. יפה, ערך החיים עליון על כל דבר, אז באשר למקרה הנרקומן אנחנו מסכימים. הכלל לא עליון על הפרט כאשר זה נוגע לחייו של הפרט. כעת נשאלת השאלה, וכאן משפחות "ברוכות" ילדים יותר רלוונטיות, עד כמה "מותר" לפרט להפיל את עצמו על הכלל ולנצל אותו. הסכמנו שדעתך, לנרקומן מותר. מה עם זוג טרי, זה עתה נישא, שרוצה להוליד 15 ילדים, אבל יודע שיש לו כסף בשביל אולי שלושה? עדיין לא הבנתי מה הגבול האדום שלך. מי זו "מדינתי"? אם תיארת אותה קודם, תוכל בבקשה להפנות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי נתונים כבר אמרתי, אבל- יותר אנשים צורכים יותר ואוכלים יותר ויוצרים כח עבודה גדול יותר (מעל לגיל מסוים) לפי נסיוני לאנשים ממשפחות מורחבות ומעמד נמוך (לא חרדיות יש לציין) יש נטייה לעסוק בכל עיסוק וכושר השרדות כלכלי גבוה יותר (דיברתי על כך במילואים שעשיתי עם אחד עם 16 אחים ואחיות) למשפחה חילונית שיש בה מחסור יש נטיה להמעיט בילודה, אצל לא חילוניים המצב הפוך ויכול להיות קשה, הויכוח הדמוגרפי מכריע כאן והסיכוי הגבוה הוא שתהיה לאותה משפחה מממנים באיזה צד שתהיה, אבל המעשה שגוי לדעתי מדינתי היא מדינת ישראל והדעה מוצגת בתחתית תגובה 198439 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת, דומני שבמצב הנוכחי זה "יותר אנשים צורכים פחות, אוכלים פחות, דורשים יותר סיוע מהמדינה, ויותר מובטלים". גם עם הנטייה הנהדרת לעסוק בכל עיסוק, לא חסרים מובטלים בארץ. האם צריך להחריף את המצב? אני אשאל שוב את השאלה - האם משפחה "ברוכת" ילדים לא מהווה מעמסה על הציבור, מתוך בחירה אישית שלה? האם אין בכך מצב שבו הכלל צריך להגביל את הפרט? עדיין לא הבנתי את הקווים האדומים שלך... אתה אומר שהם מה שהמדינה מגדירה, ומצד שני אתה אומר ש"זה לא המצב היום". אז מה *כן* אתה רוצה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |