בתשובה לדורון יערי, 17/02/04 10:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש קשר בין קיומה של *הנשמה* לבין פיסת בשר אדם שרוף שדבוקה לשלד של אוטובוס, וככל הנראה, הציון להסברה שלי דומה לציון ההסברה של מדינת ישראל בעולם: בלתי מספיק. אחד מיסודות אמונת היהדות היא האמונה בהישארות הנפש. אמונה זו קשורה בעצם הידיעה על אודות מציאותה של הנשמה בגוף האדם. במקרא מסופר על יצירת האדם: "וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה, וייפח באפיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה" (בראשית ב, ז). כיוון שנשמה זו היא מהות רוחנית שמעבר לחומר, ממילא היא נצחית. היהדות מאמינה כי גם אחר המוות יש משמעות לגוף, לאופן שבו הוא מטופל ולמקום שבו הוא נקבר.1 מכיוון שאחר מותו אין האדם יכול לדאוג בעצמו שענייני קבורתו יטופלו על הצד הטוב ביותר, החיים חייבים לטפל בכל זה, לכן נחשב העיסוק בקבורת מתים כחסד ממדרגה ראשונה, ואילו הפגיעה בקברים נחשבת כמעשה חסר כל רגש אנושי, שכן הפגיעה במקרה כזה היא פגיעה במישהו שלא נמצא כאן כדי להגיב. האמת היא שרוב בני האדם, דתיים ואתאיסטים, מגלים רגישויות גבוהות מאוד כשמדובר בכבוד המת. כל אחד מרגיש שכאן נוגעים במשהו שמעבר להשגה היומיומית, ולכן נגרם זעזוע כל אימת שגורמים אנטישמיים במקומות שונים בעולם מנתצים מצבות בבתי קברות יהודיים ומחללים קברים, והיא עצמה הסיבה שאותם אנטישמים עושים זאת - מרגישים הם כי בחללם קברות פוגעים הם בנקודה רגישה ביותר. והפגיעה היא גם במתים וגם בחיים. יהודים בכל מקום בעולם, במצבים הקשים ביותר, חלמו שיזכו להיקבר ב*קבר ישראל*. מי שזכה להביא חלל יהודי לקבר ישראל, ראה זאת כזכות שאין למעלה הימנה. היהודים השתדלו להביא את יקירהם לקבר ישראל; בתקופות הקשות עשו זאת במסירות נפש ממש. את סיפורי המופת והגבורה, הן של חברות הקבורה היהודיות הרשמיות, והן של בודדים שראו בכך שליחות, ניתן למצוא בכל דברי ימי ישראל. מתקופת חורבן הבית, דרך חורבן ביתר, שביום בו ניתן היה להביא את הרוגי ביתר לקבורה קבעו יום חג, ותיקנו לדורות ברכה מיוחדת הנאמרת בברכת המזון והנקראת "ברכת הטוב והמטיב", ועד השואה בה רבים מספור סיפורי הגבורה על אלה שהציבו לעצמם מטרה קדושה - להביא חללים לקבורה כל עוד מתאפשר הדבר. גם בימינו, אצלנו הישראלים היחס לחללי צה"ל הפך להיות לחלק מהמיתוס הצה"לי. בחרוף נפש הוציאו חיילים גופות חבריהם תחת אש צולבת ובלבד שיזכו לחלקת קבר משלהם. ובמחיר כבד שיחררה לאחרונה המדינה מאות רוצחים פוטנציאליים תמורת שלוש גופות של לובשי מדים. לא לחינם החברה הישראלית מתפעלת נוכח עבודת ההתנדבות הנעשית בשטח זה כל אימת שיש פיגוע המוני. אז אפילו המתורגלים ביותר בקרב שונאי דת ודתיים ממלאים פיהם מים ולעתים אף נפלטים מפיהם ביטויי הערכה והתפעלות נוכח המסירות של אותם מתנדבים בעלי חזות חרדית המלקטים בדחילו ורחימו כל שריד מגופות החללים. {לראות ולא להאמין: תגובה 194791 הערה 1; ותגובה 195459}. ---------- 1 ולא כאן המקום להרחיב את הדיבור ולהיכנס לדיון מעמיק על הקבורה היהודית, מניעיה, מרכיביה וחשיבותה. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |