בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 18/02/04 15:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא. אני גם לא חושב שהוא היה צריך לקבל. מה שאני טוען זה שהחינוך של הילדים שלו או שירותי הבריאות שהוא מקבל לא צריכים להתדרדר בגלל מצבו הכלכלי. מה שאני עוד רוצה זה שאם הוא איבד את הבית, את התכשיטים והחסכונות, שישאירו לו את הכיריים והמקרר כדי שיוכל להמשיך לאכול, ואם מעקלים לו את המשכורת בעבודה החדשה שהוא מצא אחרי הסיפור ההוא, ישאירו לו בכל זאת איזשהו סכום כדי שיהיה לו לשלם שכר דירה ולקנות אוכל. בעניין האנשים שמאבדים את המכנסיים ישנים ברחוב ואוכלים מהפחים, יש לא מעט כאלו בארה''ב, מתחילים להסתובב כאלו פה ושם בישראל ואני הייתי רוצה שהתופעה הזו תעלם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חלק גדול (הייתי אומר רוב, אבל אני לא בטוח) מאותם אנשים מסרבים להתגורר בהוסטלים ולאכול בבתי תמחוי, מסיבות שונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר חסרי בית בישראל אבל היה לי הכבוד לבלות כשבוע במחיצתם של כמה חסרי בית אמריקאיים ולהם לרוב אין שום בעיה להשתמש בשירותי הצדקה שמספקת הקהילה. אלא שאילו לרוב אינם מספיקים בחלק מהמקרים הם מותנים בתנאים שאינם נסבלים מבחינתם (למשל השתתפות בפולחן דתי). יתכן שההבדל נובע מכך שבארץ אתה צריך להיות מאוד בעייתי כדי להגיע לרחוב ולפחות חלק מחסרי הבית הם אנשים עם בעיות נפשיות שונות בעוד שבארה''ב זה הרבה יותר קל ורוב חסרי הבית הם פשוט אנשים שאיבדו עבודה, ולא הספיקו למצוא אחרת לפני שנגמרו להם החסכונות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |