בתשובה לאלון עמית, 09/02/04 9:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שלום לכולם, טל הסב את תשומת ליבי לדיון המעניין המתקיים כאן אז אני מצטרף :) אני מסכים שאין לומר על מתרגם שהוא "גדול" כיוון שהוא משפר את נגישות היצירות לקוראים צעירים. זאת לא הייתה כוונתי. השפה העברית של היום-יום, השתנתה והתפתחה לאורך השנים, וגם בעשורים האחרונים. ליבת השפה נשארה (כך אני מאמין ומסרב לחשוב אחרת) ללא שינוי, העברית היפה, אך לא ניתן לתרגם בעזרתה בלבד. יש צורך בשפת היום-יום, בעיקר לתיאור יחסים ושיחות בין אנשים, מכרים, חברים - ושפה זאת, שוב, התפתחה בעשורים האחרונים. איני יודע עד כמה השפה הרוסית נגישה לך, אבל שם יש ביטויים שפשוט לא ניתן היה לתרגם בעברית הפחות בשלה בצורה מדויקת. לכן באתר שלי אני מקפיד לשים את המקור הרוסי ליד התרגום, שאז רואים את מלאכתו הנהדרת של מר קריקסונוב בפעולה. התרגום של האמן ומרגריטה, משם דווקא עדיין לא ציטטתי פסקאות, מכיל כמות נכבדה של שימוש בשפת יום-יום שמוסיפה, לדעתי, לעקצוצים האופיינים ללשונו של בולגקוב. ניתן לטעון שאין לשפוט מתרגמי עבר, שכן לא עמדו לידם הכלים בדמות השפה המפותחת, ואני מסכים. אך אין בכך כדי לגרוע, ולו במעט, מגדולתו של קריקסונוב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח למה כוונתך ב''ליבת השפה'', אבל נראה שאתה מסכים שלמתרגמי עבר עמדה עברית פחות בשלה מלקריקסונוב. דווקא במצב זה, אולי, מתרגם יכול להפגין גדולה יתרה, כשהוא מותח ומרחיב את גבולות השפה. ככל הידוע לי, התרגום המקורי של מחזות שייקספיר לגרמנית נחשב לאבן-יסוד בשפה זו. באתרך אתה מציין ש''גדולתו של פטר קריקסונוב היא, בעיניי, חוסר היכולת להתפשר ולתרגם יצירות ''בערך'' ו''מספיק טוב''''. אני לא הייתי מייחס פשרנות כזו למתרגמים אחרים מרוסית, אבל ניחא, אני לא בעד לפתוח בתחרות של מיהו גדול המתרגמים, ואני לא בטוח שאפשר להכריע בתחרות כזו. ודאי שאין בכוונתי לגרוע או לזלזל בגדולתו של קריקסונוב. פשוט נדמה לי שגם אחרים עשו עבודה מופלאה, גם אם כיום היא נראית ''מעייפת ומסורבלת''. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |