בתשובה ליריב מ, 21/02/04 17:16
חדש מפני חדש תוציאו 199257
אני דווקא לא בטוח שהקוד הבינארי של מחשב הוא דוגמה למערכת כללים (פשוטה או לא), אבל לא נתווכח. את השאלה האחרת שאלת ברצינות? אני מניח שברור שגם בעולם פוסט-דטרמיניסטי-קוונטי אין מניעה להגות במערכות דטרמיניסטיות, ואפילו לממש אותן פיזית: העולם המקרוסקופי (מינוס המוח האנושי, אולי) הוא דטרמיניסטי במידה מניחה את הדעת. המחשב שלך הלא עושה את עבודתו בצורה סבירה, וכשהוא לא זה לא בהכרח בשל אי-דטרמיניזם קוונטי.

וסליחה שאני מנטפק בעניין הזה, אבל לתורת הקוונטים אין פן כאוטי באופן מיוחד, ואינני בטוח מהו ה"פן רדיקלי" שלה.
חדש מפני חדש תוציאו 199295
הדיוט כבר אמרנו... יפה השכלתי.
אגב-המושג כאוטיות הובא כאן בהשאלה (כנראה שגויה) כדי לתאר את האי סדר היחסי שיווצר בעולם שלא ניתן באופן קטגורי לנבא בו תהליכים ב 100% בגלל אותו מרכיב שרירותי או לפחות בלתי מוסבר.
לגבי הפן הרדיקלי-הכוונה לגירסה (עד כמה שהיא מובנת לי) שמייחסת השפעה לתצפית על החלקיקים, על תנועתם. דבר שנשמע אינטואיטיבית מופרך או קשה לקבלה. או לזרמים שטועני כי לעולם לא נוכל להגיע ל 100% יכולת ניבוי ולא רק בגלל חוסר מידע או יכולת חישובית.
הדבר המעניין הוא איך בסיס א-דטרמיסטי ברמת החלקיקים יכול לייצר מערכות "מושלמות", משמע שבתנאים נתונים ידועים ניתן לחזות אותם בצורה מוחלטת-יעני דטרמיניסטית.
חדש מפני חדש תוציאו 199345
נדמה לי שאתה נוגע בבעיה של המאקרו מול המיקרו, כלומר, מתי ואיך בדיוק תופעות/התנהגויות מיקרו הופכות באופן חלק למאקרו.
במאמר שהתפרסם זה עתה, שלדאבוני אין לי גישה אליו, כתוב בתקציר כי:
In a paper published in Nature this week, Austrian physicists show that
there's a smooth transition between the outlandish quantum behavior typical of the very small and the ordinary behavior of larger objects such as cells and baseballs and people. (Full story at
http://rd.mailshell.com/www.sciencemag.org/cgi/conte...
למי שיש גישה לזה)

אם מישהו יכול לקרוא את המאמר ולספר לי מה כתוב שם, מאוד אשמח.
חדש מפני חדש תוציאו 199347
אחרי קריאה של כמה דקות: מאמר מרתק. המאמר מדגים מצב שבו מולקולה גדולה יחסית‏1 מציגה התנהגות קוונטית (התאבכות עצמית) בטמפרטורה נמוכה (1000 קלווין), ומאבדת אותה בהדרגה כשמעלים את הטמפרטורה עד שב-‏3000 קלווין ההתאבכות נעלמת והמולקולה מתנהגת באופן קלאסי. אפקטים קוונטיים במולקולות גדולות יחסית כבר ניצפו, אבל התלות בטמפרטורה המודגמת כאן היא ממש יפה. ההסבר המוצע (אחרי שאקרא יותר אולי אבין עד כמה הוא משכנע או מתחייב מהניסוי) הוא שהטמפרטורה הגבוהה גורמת למולקולה לקרון, כלומר לפלוט פוטונים, ובכך "לשחרר לעולם" אינפורמציה על עצמה(!).

אם זה יתגלה כנכון, נראה לי שיש פה צעד מעניין בכיוון של פתרון בעיית הצופה-המודע וחשיבותו לקריסת המערכת (סקירה מצויינת יש במאמרים של ירדן על תורת הקוונטים).

1 C70, או "באקמינסטרפולרן", מולקולה גדולה הנראית קצת כמו הכיפה הכדורית שתיכנן הארכיטקט ר. באקמינסטר פולר.
תודה על הסקירה! 199380
חדש מפני חדש תוציאו 199348
השאלה איך בסיס הכולל אלמנטים אקראיים (אם אכן זה המצב) מאפשר בנייה של מערכת מקרוסקופית דטרמיניסטית (או דטרמיניסטית בפועל) היא מעניינת, אבל רק בהקשר הפרקטי של בנייה של מחשב דטרמיניסטי אפקטיבי. מה שניסיתי לומר קודם הוא שאין לשיקולים הללו נגיעה לבדיקה התיאורטית של מכונות-טיורינג: אין איסור לחשוב על מערכות דטרמיניסטיות גם בעולם לא-דטרמיניסטי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים