בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 21/02/04 19:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א.בודאי שזה חילול שבת. ב.ראשי הקהילה מבינים שזה פוגע בקהילה שלהם ומתרים כנגד המעשה, אבל, בחברה בה דבר הרב הוא קודש, אם הדברים נעשים בכל זאת יכול להיות שניתנת הסכמה בקריצה. ג.נראה לי שבעיקר פריקת עול. ד.מה פירוש אסור? עפ"י איזו אמת מידה? כפייה מניבה תוצאות, האנקויזיציה הניבה תוצאות, אילולא כן היתה נזנחת ע"י כל. השאלה היא האם המחיר מצדיק את התמורה, או שזהו "נצחון פירי". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א + ג. אם כך, האם "פורקי העול" פורקים את עול שמירת השבת, יחד עם עול ה... אה, "כפיית המדינה"? "כפיית הידע שאנשים נוסעים בשבת"? איזה עול בעצם יש כאן? לי זה נראה שהעול היחיד שהאנשים הללו מפרים הוא עול הדת, שיוצאת נגד פגיעה פיזית שכזו (לא?) ב. תמוה. הרי אותה הסכמה בקריצה גם היא פוגעת בקהילה. ד. "אסור" בבחינת "מה ששנוא עלייך לא תעשה לחבריך", ביטוי שאם איני טועה מקורו במסורת היהודית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ששנוא עליך לא תעשה לחבריך - זורקי האבנים אינם רואים במחללי שבת חברים הפלג הקיצוני של חרדי ירושלים, ''העדה החרדית'', לא יצא מעולם בריש גלי נגד זריקת אבנים, ועל פי מה ששמעתי אחד מרבניו בעבר התיר היידוי בשבת. אף על פי כן, אני חושב שהיום הם נמנעים מלעודד זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שהפתגם מדבר על "חבר" במובן שאתה מדבר עליו, כמו גם "ואהבת לרעך כמוך" לא מדבר על רע במובן היומיומי, ו"אל תלבין פני חברך ברבים" גם הוא לא אומר שאתה יכול לבייש חופשי את כל מי שלא הולך איתך למשחקי כדורגל. מה שמדהים אותי עוד יותר הוא לא שמתירים יידוי בשבת - מילא, אפשר לקבל היתרים שונים ומשונים לחילול שבת - אלא שמתירים פגיעה פיזית, יידוי אבנים, באנשים אחרים. על מה ולמה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אשמח לשמוע איזו *סמכות* רבנית התירה בריש גלי דבר כזה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |