בתשובה למגדלי עזריאלי, 22/02/04 12:12
עם קשר או בלעדיו 199397
ביקשתי על ארה''ב, האמת, לא על ישראל, אבל אני אקרא בכל מקרה.
עם קשר או בלעדיו 200835
כאן ‏1 אפשר למצוא מאמר (לא קצר, אבל כתוב לפי מיטב המסורת של ה"ניו יורק טיימס") אשר מתאר את הצד השני של המטבע, כיצד נראים חייהם של האנשים אשר מחייכים עבור פלוצקר.

1

על המאמר 200881
עד כמה שחייה של קרולין פיין אינם קלים, הם עדיפים בהרבה על אלה של המקבילה שלה בברה''מ לפני ההתפרקות.
אני רק שאלה 200893
לריסה פיין של אחרי ההתפרקות לא מעניקה פינוק מושלם ברמת-גן?
על המאמר 200905
גם אחרי ההתפרקות, למען האמת (המעבר החד לכלכלת שוק לא שיפר את מצבם של רובם הגדול של תושבי ברה''מ לשעבר). ואם הייתי רוצה לחזור לוויכוח באורך הגלות אשר הנושא הזה מעורר, הייתי מצטט מדבריו של פול קרוגמן (אשר גם הוא כותב בניו יורק טיימס, וכבר הפניתי למאמרים שלו בעבר) אשר מסביר מדוע לו היתה פיין שבדית למשל, או ארופאית בכלל, מצבה היה טוב בהרבה.

אבל הדיונים בנושא ''קומוניזם נגד קפיטליזם'' הם משמימים למדי, ולא כל כך רלוונטיים כיום. גם אין לי הרבה דברים טובים לומר על כלכלת ברה''מ לשעבר, אשר היתה חלק ממשטר פוליטי-חברתי כולל וגרוע למדי. נשאלה השאלה מה הוא ה''צד השני של המטבע'', ונראה לי שהכתבה הזו מתארת היבטים מסוימים בחייהם של האנשים העובדים והעניים אשר מהווים חלק גדול כל כך מהכלכלה האמריקאית (במקרה של 'וול-מארט' אשר נדמה לי שגם פיין עבדה בה, מדובר על כמעט כל עובדיה ללא יוצא מן הכלל. כמעט כל עובדיו של התאגיד הגדול והמצליח ביותר בארה''ב ובעולם כולו הינם עניים.) מי שקורא כזו כתבה חושב עוד חצי דקה כשהוא שומע את התרועות ''כמו באמריקה''.
על המאמר 201075
האם תוכל להיות קונקרטי ולפרט במה חייה של קרוליין יהיו עדיפים במדינת רווחה מערב אירופאית טיפוסית? וכיצד לשקלל זאת ביחס להסתברות שתהייה מובטלת (שבמדינה אירפאית כנ"ל הינה לפחות כפולה מזו שבארצות הברית)?
על המאמר 201184
במקום לצטט, אני אפנה אותך למאמר של קרוגמן שעליו (בין השאר) אני מתבסס. הפרק הרלוונטי שאתה רוצה לקרוא הוא פרק 4, אבל כל המאמר מומלץ בחום - זהו אחד הטובים שכתב קרוגמן מעודו. בסיום הוא גם מציין מה הם המקורות לנתונים שלו.


חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים