בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 22/02/04 15:25
זכרונות מבית אבא 199441
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום א', 22/2/2004, 15:31
אבא שלי היה שר לי את ''לילה לילה'' והאוירה הרומנטית-גותית של השיר היתה אהובה עלי ביותר. ''אחד היה טרף, שני אכלה חרב'' - איזה כיף היה להירדם עם המלים המסתוריות האלה.

טוב, אולי כאן טמון המפתח לאישיות המעוותת שיצאה בסוף.
זכרונות מבית אבא 199446
דורון הגלילי • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום א', 22/2/2004, 15:35
כן, אבל אתה לא בת.
מי ששר לבתו את המילים:
"נומי נומי הדרך ריקה,
נומי נומי רק את מחכה"

שלא יתפלא אם אחר כך היא תכתוב שיר כמו "עשה שיזכור השנה, עשה שיביא מתנה", ו/או תקפוץ מהחלון.
זכרונות מבית אבא 199450
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לדורון הגלילי יום א', 22/2/2004, 15:40
אכן, כשאני שרתי אותו שיר לבני שיניתי את המלים ל"נומה נומה, הדרך ריקה/נומה נומה קשה השתיקה".

צר לי לבשר שהוא יצא עם אישיות גרועה לא פחות.
זכרונות מבית אבא 199555
איילת בועזסון • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום א', 22/2/2004, 22:19
אחד היה טרף
שני מת בחרב
וזה שנותר, נומי נומי,
את שמך לא זכר.

מכל רפרטואר שירי הערש, זה השיר האהוב ביותר על הצאצאית שלי. כנראה בגלל שבגילאים מסוימים, קולטים רק את הקסם ולא את הזוועה (בכל זאת מדובר בנסיכה ואבירים).
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות