בתשובה לאלכסנדר מאן, 28/03/01 10:24
בתשובה לשאלתך 19979
אלכס,

ראשית כל - ההנחה הראשונית שלך שיווצר מצב של לוחמה בין שתי המדינות השכנות, לשיטתי, לאחר פיתרון הסכסוך ביניהן מצביע על גישה מאוד מסוימת ביחס לטבע האנושי בכלל ולזה של שכנינו-שותפינו בפרט.

שנית כל - בניגוד לרעיונותייך שלך, אני אינני מציע פתרונות פלא הפותרים כל מצב היפותטי-עתידי במחי גדר והכרזות מלחמה כוללניות, אם יתפתח המצב אותו תיארת גם לאחר יישום הצעדים כפי שהצעתי (בנוסף לאחרים, עליהם הרחבתי פחות - כגון פיתוח כלכלי משותף, בניית מערכות ציבוריות וקהילתיות משותפות וכן הלאה) יש לשקול את התגובה של שתי היישויות (ובשלב מאוחר היישות הבודדת) ע"פ ההקשר הספציפי בו הוא מתקיים, אופיו, עוצמתו וכן הלאה - בכל מקרה, אין משום פיגוע טרור כזה או אחר להפר את הסכמי השלום ושיתוף הפעולה בין המדינות;
מובן שלכל מדינה ישנה הזכות הבסיסית לדרוש מעמיתתה לדאוג לכך שלא יווצר סיכון לאוכלוסייתה האזרחית (והצבאית, במצב של שלום), אך רחוקה מאוד הדרך בין עמידה על דרישה זו והגעה לצעדים של תקיפה צבאית מסודרת.

שאלה מקבילה לי אלייך - האם התנגדותך לגבולות פתוחים נובעת באמת ובתמים מתוך חשש אמיתי ומבוסס מפני חדירתם של מחבלים ושאר מפגעין, או שמא מקורה האמיתי נובע מרצון ליצור יישות לאומית יהודית "טהורה" (אין לייחס לביטוי זה משמעויות מיותרות), כזו אשר משמרת תרבות ומסורת מסוימת ופועלת בנוסח בן-כלאיים של ערכים מערביים-אירופאיים בשילוב עם ציווים דתיים-יהודיים, כל זאת תוך שימור עיקש של דמותה הצבאית-אוטוריטרית?

משום שזו התוצאה של הצעדים אותם אתה מתאר, וקשה לי להאמין שתוצאה זו חמקה מעינייך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים