בתשובה לעמית מנדלסון, 29/03/01 12:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לגבי סעיף 2 - "התספה צדיק עם רשע"? לגבי סעיף 5 - אמנם אני מעריך את הרעיון, אך מעשים שכאלה לא יפתרו את הבעיה. הבעיה האמיתית היא המצב הכלכלי הנורא של רוב הערבים - הפלשתינים וערביי ישראל גם יחד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סעיף 2: אני מניח שבמצב התקוממות כללית יהיה קשה מאוד לקיים אכיפה נקודתית ויעילה כנגד העבריינים בלבד. לפיכך אני נוקט בגישה של ממשל צבאי שיופעל - כפי שציינתי - רק ביישובים שייקחו חלק פעיל במהומות, ושהמהומות בהם לא תירגענה בתוך פרק זמן סביר מבלי לערב את המשטרה והצבא. אני מציין שבימים הנוראים לא לקחו חלק הבדווים בנגב ובגליל, כפרי הזועביה בגליל התחתון המזרחי, אבו-גוש, ג'סר זרקא (למעט קומץ משליכי אבנים שגרמו למותו של תושב ראשל"צ. באותו יום נסעתי פעמיים ליד הכפר והיה שקט לחלוטין), ויישובים אחרים - ומכאן אפשר להבין שאני מנסה למצוא פתרון המצמצם את הפגיעה באותם אזרחים שהם שומרי חוק וסדר. לגבי סעיף 5, אני מסכים שזו הבעיה. עדיין לא ברור לי מה כאן השאלה - אין כאן סתירה בין עמדותינו (אני מוכן לפיתוח תעשייה ותיירות ביישובים ערביים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי סעיף 2 - "קשה" הא? מישהו אמר שזה קל?! מישהו אמר שהעמדה של מרגיעי הרוחות (יחסית) תהיה קלה?! ברור שיהיה קשה - קשה מאוד! אבל עלינו לשנס מותניים ולפעול - אבל בדרכם סבירות וקונבנציונליות אשר לא יפגעו בדמוקרטיות של ישראל. לא בדרכים קלות רק בכדי לצאת ידי חובה. לגבי סעיף 5 - אין סתירה משמעותית לגבי האידיאולוגיה, רק לגבי הביצוע. כאן הסתירה (לדעתי - תקן אותי אם אני טועה או שלא הבנתי) בדבריך - כאשר אתה רוצה לפתח את הכלכלה של הערבים אתה צריך שיתוף פעולה מלא ונכונות, הלא כן? עכשיו - במצב של כיבוש של ממש, כמו זה שתיארת, לא תהיה לא נכונות ולא בטיח! הערבים יתנגדו ותוכניתך תרד לטימיון... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |