בתשובה ללודביג, 26/02/04 15:56
סתם שתדעי 200789
כעת חיה, אם אני זוכר נכון את השתלשלות הארועים, זה לא לפני שנה, אלא בעוד שנה (או שמא 9 חודשים)
סתם שתדעי 200793
נראה לי שאתה צודק, ותודה על התיקון.
עדיין, אם יש למישהו כושר נבואי מספיק חזק, הוא יכול לומר שהוא רואה את עצמו קורא ספר בעוד שנה בדיוק.
(או לנסות לארגן את חייו כך שיהיה חייב לקרוא זאת בעוד שנה...)
סתם שתדעי 200800
אפשר, אך לא בשילוב עם זמן הווה, כפי שעשתה גילית.
נכון, סליחה 200825
(אני, אפילו מה זה ''ללכת לקנוסה'' אני לא יודעת. סתם אזוב קיר)
נכון, סליחה 200965
לרדת על הברכיים ולקבל סמכות.

(בפסקה על תומס איש אקווינס:)

התכוונתי 201063
תגובה 182321

כלומר, תנמיכו ציפיות... בהקשר שלי הטעות מתבקשת, צריך לעזור לי, לא לכעוס עלי...
התכוונתי 201118
נו-נו-נו!
סתם שתדעי 201086
אלישע אמר לשונמית (מלכים ב' ד טז) ''למועד הזה כעת חיה את חובקת בן''
'חובקת', בלשון הווה.
סתם שתדעי 201097
נכון. הרשה לי לדייק, אפוא: *צורת* הווה כן, *הוראת* הווה לא.
הנאג'ס מכה שנית (רביעית?!) 201362
ציטוט בדיוני אך אפשרי: "הלכתי אל האוראקל ועת היתה בשירותים הגנבתי מבט אל כדור הבדולח שלה, והנה: ספר הכישוף הגדול מונח על שולחן של שנהב, ואני קוראת אותו ממש כעת חיה (היה שם שעון מדוייק עם זמן ותאריך)" - למה אתה מתכוון בהוראת הווה, בניגוד לצורת הווה? (אני לא בקי במונחים השונים...)
הנאג'ס מכה שנית (רביעית?!) 201407
המשפט הבדיוני שלך מורכב למדי, ואינני בלשן, אך ברור עדיין שפעולת הקריאה הנזכרת בו *אינה* מתרחשת במישור הזמן העיקרי של המשפט, זה שבו האוראקל בשירותים, אלא במישור זמן נפרד (עתידי, או עתידי משוער, במקרה זה). בכל אופן, אין זה המקרה במשפט של גילית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים