שואל כעניין, משיב כהלכה 200890
1. ע"פ אותו טיעון ניתן לטעון כי הדמוקרטיה פסולה מיסודה שכן אין לנו את המידע הדרוש על מנת לקבל החלטה מושכלת לגבי מי צריך להיות המנהיג שלנו.
הנושאים הנידונים הם נושאים עקרוניים שפיסת מידע סודית כזו או אחרת אינה יכולה להטות את הכף ואם כן, יש לפרסם את המידע (מודיעין הוא פה בשבילנו, לא ההפך).
ח"כים אינם חשופים בהכרח למידע סודי יותר מהאזרח הממוצע, ח"כים רבים אינם מחזיקים בסיווג בטחוני כלל ונמנע מהם מידע בטחוני (בהם הח"כים הערבים למשל). רק מעטים מקבלים מידע ממקורות הביטחון והם יכולים להודיע את דעתם בנושא (צה"ל מיעץ לא לסגת מהרמה, תחליטו אתם ..)
2. השלטון קיים למלא את רצון העם, לא בכדי להראות מכובד (ובאיזו הצלחה). לגיטימי בהחלט שראש ממשלה יכריז שאינו לוקח על עצמו צעדים מסויימים ללא הסכמה מפורשת של העם. בהחלט יש החלשה במעמד השממשל, אבל כל הרעיון הוא העברת הכוח לעם.
3. לעם מוצעים רק דברים שהכנסת רואה לנכון להציע (בדיוק כמו הצעות חוק) ובכל מקרה הדבר נתון לפסילתו של בג"צ.
4. השאלות יכולות להיות מורכבות, העם אינו מחליט על כל הפרטים אלא מתווה את הדרך הכללית.
יכולה להישאל אותה שאלה בשני נוסחים (מאושרים ע"י גורם ניטרלי שקובע כי אינן מטעות), במידה והתשובה לשני הנוסחים אינה זהה הקול נפסל (האם אתה תומך בשלום מלא ושגשוג כלכלי ומירי בוהדנה בתור חברה שלך תמורת רמת הגולן שלא ביקרת שם מאז הטירונות ב83 ?; האם אתה מוכן לוותר על הנכס האסטרטגי שמגן על החיים שלך תמורת פיסת נייר מערבי שמכר את אמא שלו ?)
5. על הציבור להיות מוכן לקחת אחריות על מעשיו, ראש ממשלה שאינו מוכן ללכת בדרכו של הציבור צריך להתפטר (בדמוקרטיה). במידה והוא חושב שהוא יכול להכפיף את רצונו לרצון הציבור (ההפך ממשה רבנו) הוא ימשיך לכהן ויעשה כמיטב יכולתו תוך קיום רצון הבוחר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים