בתשובה לערן בילינסקי, 26/02/04 20:45
רשימה שרציתי לפרסם באייל 200895
טוב, אולי אתה צודק, ואולי גם אני הגבתי פבלובית משהו. ובכל זאת, טרם שמעתי מעומר הכחשה חד-משמעית שנקראו שם קריאות ''איטבח'' או ''אדבח'' (מישהו בטח יודע את ההבדל) או ''בדם ואש'' וכל ההגזמות הטלוויזיוניות האלה.
רשימה שרציתי לפרסם באייל 201335
''אטבח'' (פעם שמעתי שאין מילה כזאת) או ''אדבח'' לא. ''ברוח ובדם'' כן (''דם ואש'' זה יהודה, לא פלסטין). את רוב הססמאות בערבית אני (כאמור) לא מבין.
רשימה שרציתי לפרסם באייל 201479
תודה.

אין לך בעיה לעמוד בחברת צועקי "ברוח ובדם" ועוד סיסמאות שכלל אינך מבין? ואיך זה שאתה לא טורח לבקש ממישהו שדובר את שתי השפות לתרגם לך, אם אתה לא מפגין יחד עם כאלה שצועקים, אולי, "עומר בן זונה"?

משונה בעיני. אני לא הייתי מפגין עם קוראי "מוות לערבים", ואני אפילו לא יפה-נפש.
רשימה שרציתי לפרסם באייל 201700
השורה האחרונה בתגובתך היא דוגמא טובה לעיוותי-השמיעה הישראליים שהזכרתי בתגובה 200551 . סיסמאות כמו "ברוח ובדם" דומות ל"הציונות תנצח" הרבה יותר משהן דומות ל"מוות לערבים". אפשר לוותר על הדיונים המתישים בשאלה האם מדובר על דמם ורוחם של הצועקים או של אחרים, ולהסכים ש"ברוח ובדם" מהווה תמיכה מפורשת במאבק מזוין. לא צריך לתמוך במאבק מזוין נגד צבא כובש בשביל להכיר בהבדל המהותי בין הסיסמה הזו (והעמדה הנפשית שממנה היא מגיעה) לסיסמאות שמהוות קריאה לפוגרום.

אבל השאלה ששאלת לפני השורה האחרונה היא אכן שאלה קשה. יש לי כמה תשובות, אף אחת מהן לא מספיקה בפני עצמה אבל הן אמורות להשלים זו את זו. הראשונה היא שלא הגעתי לבודרוס להפגנה "שלי", אלא באתי כתומך בהפגנה של הפלסטינים נגד הגדר, וכסוג של מגן אנושי. תשובה נוספת היא שבתור בן החברה הכובשת, שנהנה מהפריבילגיות של בן החברה הכובשת, אני לא אמור להגיד לפלסטינים איך לנהל את מאבק השחרור שלהם ובאילו אסטרטגיות לתמוך. הייתי מעדיף לראות את המאבק הפלסטיני פציפיסטי לחלוטין, אני חושב שזה היה חכם יותר גם מבחינתם, אבל אין לי ספק שמאבק מזוין נגד הצבא הישראלי הוא לגיטימי הרבה יותר מהכיבוש שהצבא הזה אוכף; כלומר שלפחות תיאורטית אין לי בעיה חמורה עם סיסמאות שתומכות במאבק כזה. אני מודע לכך שעבור חלק מהמפגינים קריאות בזכות מאבק מזוין עשויות להיות גם קריאות בזכות רצח ילדים, וכאן נכנסת סיבה נוספת להשתתפות בהפגנות שבהן נצעקות קריאות כאלה. אני מעניק חשיבות רבה יותר למעשיהם של המפגינים (=השתתפות בהתנגדות אזרחית לא-אלימה) מאשר לדעותיהם. כאשר אני משתתף עם הפלסטינים בהתנגדות אזרחית אני משפר את סיכויי ההצלחה שלה, מפחית את המחיר היקר שהם משלמים עבורה, ומראה להם שצעקתם נופלת על אזניים ישראליות קשובות; בכך (אני מקווה) אני מחזק את סגנון המאבק הזה.
יופי 201759
אני מבין, אם כך, שאתה משתתף גם בהפגנות הימין הקיצוני שלנו כדי לחזק את סגנון המאבק הזה במקום את ההתעללות בערביי השטחים. אתה בטח אדם עסוק מאד.

המשפט "אני מודע לכך שעבור חלק מהמפגינים קריאות בזכות מאבק מזוין עשויות להיות גם קריאות בזכות רצח ילדים" אומר את הכל: לדבריך שלך אתה מוכן להפגין עם אלה שחלק מהם רוצה לרצוח את הילד שלי. כמה נאור מצידך.

אם אתה מצפה לקבל סימפטיה, תצטרך לחפש אותה אצל אנשים אחרים (השכנים שלי, למשל :-)).
יופי 201807
אם לא סימפטיה, אני מצפה לקבל איזושהי נכונות בסיסית להקשבה. אני מנסה להסביר כאן דברים שלא פשוטים גם לי. התגובה הזו שלך (בניגוד לקודמת) משדרת לי התנצחות יותר מאשר שיחה. בהתנצחות אין לי עניין (לפחות כרגע, לגבי הנושא הזה).
יופי 201815
סליחה. מה שהתכוונתי לשדר לא היה רצון להתנצחות אלא שאט נפש.
רשימה שרציתי לפרסם באייל 201482
לפני מספר שנים פורסמה ב"הארץ" רשימה של אישיות חינוכית ערבית-ישראלית ידועה למדי שעסקה בנושא זה.לצערי אין לי קישור ואני נסמך על זכרוני ואף אינני בטוח לגבי שם האיש - מכל מקום מדובר באחת הדמויות המובילות של גבעת חביבה.

במאמר הנ"ל נטען שההמון הערבי השואג "איטבח אל-יהוד" לא היה קיים מעולם אלא בדימיונם של ממציאי המיתוסים הציוניים ומקורה בשילוב בין פרנויה לבורות. כהוכחת הטענה הוסבר כי "איטבח" בערבית פרושו לבשל ולא לטבוח ומכאן שמגוחכים בעליל תיאורי האספסוף השואג "נבשל את היהודים".

ימים מספר לאחר מכאן התפרסם מכתב קורא שציין כי מר נטור (?) צדק בהסברו לגבי משמעות "איטבח" בערבית אך מאמרו לקה בחסר שכן מסיבות השמורות עימו לא הרחיב את השכלתם של קוראיו התמהים אולי לדעת איך כן אומרים "לטבוח" בערבית (התשובה משמאל לימין: חבדיא)
רשימה שרציתי לפרסם באייל 201488
זה קצת כמו טענתו של מובארק שהערבים לא יכולים להיות אנטישמיים כי הם בעצמם שמים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים