בתשובה לewilde, 28/03/01 16:22
מי נגד מי 20117
כמו היכולת להסתכל רק על ההיסטוריה, קיימת היכולת להסתכל רק על הצד השני.
יותר יותר אנשים בישראל סובלים מהעימות בין המנהיגים.
קודם כל, כל אחד מאיתנו הפך, באופן פעיל יותר או פחות, שותף למעשי זוועה שלו היה מסתכל עליהם בעין שפויה היה מתחלחל.
שנית, מעשית, 40% מהאוכלוסיה בישראל מדגדגת את העוני, והמספרים גדלים.
אנשים מתים, נפצעים, מפסיקים לתפקד בגלל חרדה, ועוד כהנה וכהנה.
האינטרס של רוב האוכלוסיה בישראל הוא קיומה של מדינה פלשתינית לצידנו, הפסקת הטרור שמדינת ישראל מפעילה והפניית משאבים מהכיבוש לענייני פנים.
המנהיגים אינם טיפשים, הם פשוט לא שותפים לאינטרס הזה. כמו שעראפת התנער, החל מתהליך אוסלו מהאינטרס של בני עמו לחיות בשלום לצד ישראל, וקיבל עליו את האינטרס של מנהיגי ישראל בהמשך הכיבוש תוך שלטון בובות מקומי מושחת ש"משומן" על ידי ישראל ו"המדינות התורמות".
זכרו ש 80% מהציבור בישראל היה בעד מלחמת לבנון בתחילתה, למרות שהיום ברור שהיא הייתה מנוגדת לחלוטין לאינטרס הציבורי. כך, עוד 20+ שנה נוכל כולם להגיד שמלחמת המשך הכיבוש הייתה בניגוד לאינטרס הציבורי, ואפילו ימצאו מי ש"יזכרו" שהם היו בעצם נגד, אבל לא יצא להם להגיד.
מי נגד מי 20121
אני חושש שאנשים שוכחים מהר מדוע נכנסנו ללבנון, שכוחותינו התקבלו במחיאות כפיים בביירות, את קני השרצים הפלסטינים שהטילו אימה על האוכלוסיה החפה מפשע, ששמחה על התערבותנו.
מי נגד מי 20166
לישראל יש אנטרס במדינה פלסטינית לצידינו, אך בתנאי שאופיה הוא דמוקרטי. אחרת עדיף הכיבוש, גם לישראל וגם לעם הפלסטיני.

מלחמת לבנון הייתה בהחלט אנטרס של הציבור הישראלי. המלחמה לא השיגה את כל מטרותיה, וכנראה הייתה צריכה להתנהל אחרת. סילקנו את ערפת מלבנון לטוניס, אך ברוב טיפשוטינו, הבאנו אותו לכאן, ובכך הרחקנו בהרבה שנים את השלום המיוחל ועשינו לפלשטינים את העוול הנורא מכל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים