בתשובה לגיל רונן, 27/02/04 17:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אודה ואתוודה מראש - מעצם היותי עולל תועה, מימי לא הלכתי לזונה. אני מקווה שתקשיב לדברי למרות מום זה. טיעוניה של דגנית מקובלים. זכותה המלאה לעסוק במקצוע שבחרה לעצמה, ואין לי שום טענות אליה. ההפך, אני מאחל לה וללקוחותיה כל טוב. אלא מה? לא כל הזונות הן דגנית. בכל המאמר של דגנית לא הוזכרה כלל מילת הקסם "סרסור". אם איני טועה, ה"סחר בנשים" אין פירושו מכירת יחסי המין עם הנשים בעד כסף הסחר, כי אם העובדה שהנשים הן שפחות, הלכה למעשה, של הסרסורים. הסרסורים הם אלו שקונים אותם, ואז יש להם שליטה עליהן והם עושים בהן כרצונם, בזמן שהנשים עובדות בתנאי עבדות. אני חושב שתסכים איתי שיש להילחם בסרסורים שכאלה? אגב, זה לא ייחודי לנשים - גם אצל העובדים הזרים יש מעבידים שכאלו. שוב - הדבר החשוב ביותר הוא ה*חופש* לאישה לעשות כרצונה. דגנית בוחרת מרצונה לעבוד במקצוע הזה, בבקשה. רבות מהזונות נקלעו למקצוע שלא מרצונן, ובשל הסרסורים, גם אין להן איך לצאת. סחר בנשים, לא "סחר בנשים". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כמו אלה שתוקפים את המאמר שלי ב-Ynet ואומרים שזכותה של אשה לא להיות עקרת בית. אבל אני לא אמרתי בשום מקום שנשים לא צריכות לעבוד. המאמר לא אומר שאין סרסורים מנייקים שצריך להיכנס בהם. להיפך הוא אומר שיש, ושצריך לשלוח אותם לעבודת פרך. אבל הוא גם מצביע על כך שהצגת תופעת הזנות כ'סחר בנשים' היא מניפולציה של הלובי הנשי, וטוען כי מרבית נערות הליווי הפכו לכאלה מרצונן ו'יודעות בדיוק במה מדובר'. גם לא טענתי במאמר שלי כאן שאין נשים מוכות או שזה בסדר להכות נשים (כן כן, אני יודע, הדוגמה עם ההיא שהבת שלה התאבדה. שמענו). רק אמרתי שהלובי הנשי מגזים ומנפח את נתונים בעשרות מונים ומנצל אותם לצורך מניפולציה, שלא מסייעת בכלל לקורבנות ולא מונעת התעללויות אלא רק יוצרת קורבנות חדשים. עוד לא מבין מה שאני אומר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא אמרת בשום מקום שנשים לא צריכות לעבוד, אתה פשוט הצגת תמונת עולם שבה הנשים העובדות שוות פחות מעקרות הבית - פחות מושכות, פחות אהובות, פחות מצליחות. חוזרות אל הבית הריק ואל האומללות שלהן, בניגוד לחיים המאושרים והמלאים של עקרות הבית. אני לא חושב שתופעת הזנות עצמה מוצגת כ"סחר בנשים", אלא תופעת הסחר בנשים עצמו. הטיעון על "מרבית נערות הליווי" נשמע לי מפוקפק מאוד. אין לי סטטיסטיקות, אבל גם דגנית לא הביאה כאלו. האם חברות הועדה, ש(כנראה) שומעות דעות של מומחים שחוקרים את התחום, מכירות את הנתונים פחות טוב מדגנית? ושוב, כאמור, אני בהחלט מבין מה אתה אומר ולאיזו מטרה אתה מכוון, אבל הדרך שבה אתה עושה זאת רק מזיקה לאותה מטרה, לדעתי, ומשכנעת רק את המשוכנעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי מרבית נערות הליווי, הסתובב כאן פעם הלינק הזהhttp://stage.co.il/Stories/122705 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר כתוב בצורה טובה מאוד - צורה שמשדרת אמינות, וכאן בדיוק שורש הבעיה. המאמר פורט על רצון הקורא להאמין בכתוב, בייחוד הקורא הזכר1, אך למעשה אין לקורא שום אמצעי לוודא את הנתונים, בייחוד אלו הקשורים בתחושות אישיות של הבנות. לכל הידוע לנו יכול להיות שמדובר בסרסור סוחר בנשים, בעל כשרון כתיבה, ואינטרס. הכותב אינו מזוהה בשום צורה, ומעקב אחרי הלינק בעמוד היוצר שלו מוביל לפורום ביאהו שהגישה אליו חסומה, כנראה בסגנון "חבר מביא חבר". הפרט היחיד שניתן לוודא הוא מחיר המודעות בידיעות אחרונות, מה שידרבן את הסקפטיים לוודא דווקא את הנתון הזה, שזה ניתוב אש מרשים אפילו אם שאר המאמר אמיתי לחלוטין. בקיצור מנקודת מבט של קורא מצוי, הכתבה הזאת יכולה להיות האמת לאמיתה, באותה המידה שהיא יכולה להיות בדיה מוחלטת. 1 ועבדכם הנאמן מודה ומתוודה שהוא עדיין נמנה על המתפתים להאמין למאמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. פרטי הפרטים האלה גם באים לעשות ''בורגניזציה'' של הזנות. הכותב מתעכב על סידורי עבודה, תעריפים, יחסי אנוש וכן הלאה, כמו במפעל מתוקן (אם מישהי רבה עם הבוס, היא לא תבוא לעבודה למחרת, כך הוא אומר שם). כחלק מזה, הוא מתעלם מזונות העובדות ברחובות, בחצרות או על החוף, וכאלה יש הרבה. גם זונות נרקומניות שעובדות כדי לממן מנת סם לא מוזכרות כלל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |