בתשובה ליעקב, 01/03/04 14:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הרהור על מדיניות התגמול: המֵקל אומר גזר, והגוזר עונה: מַקל! ועל הדיאטה של הצמחוניים האינטר-גאלאקטיים שלנו (האם אביב אחד מבשר על בואה של הצנונית?): מי שמרחם על חייזרים, סופו שמחזר אחר גזרים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ב''הודו'' של קרליבך יש תנועה גדולה המטיפה נגד בישול ירקות לפני אכילתם. הדבר לא בריא ולא מוסרי. אני מקווה לטובתם שמשטרת הודו עדיין לא מרחרחת לאזרחים בסירים כמו שמשטרת ארה''ב מחפשת אלכוהול וסמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מר יהושע פורת ישמח למצוא עוד מישהו שמעיד על עיסתו בלי להתבייש, אם כי אני בכלל פסול לעדות). אבל הייתי משנה טיפה: תגמול חיובי, תגמול שלילי (למיטב זכרוני מקורי שלי): האחד מֵקל: גזר, והשני גוזר: מַקל! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, מה יותר קצר יותר טוב. ובשביל להקל מעט על המשקל, אולי אפשר לשקול: אחד מקל: גזר גוזר שני: מקל (אבל זה כבר כמעט גוזר שורות המשך. שמא: היו אתם לעזר - לגזור או להקל?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר את זה בתור: צמחוני - חס על החי וחי על החסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה בפיוצ'רמה פרק בו החטיפים החדשים ''פופלרס'' היו בעצם שלב התפתחותי ראשוני של חייזרים רעים- רעים (הסוף מבדר - רק אדם אחד נאכל חי) ובפרק אחר מתגלה כי המשקה הקל הידוע ''סלרם'' (המקביל לקולה) הוא הפרשה של חייזר דמוי חלזון (הסוף מבדר - לאף אחד לא אכפת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכיר פיוצרמה לצערי, אבל הפרק השני שתארת מזכיר לי קצת את הסיום של הסרט הנ''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהם. במהלך אותו פרק, אחד הגיבורים שואל בחשש: ואם יתברר שהמשקה (סלרם) עשוי מבני-אדם!? עונה לו חברתו: עזוב, כבר יש משקה כזה. קוראים לו Soylent Coke. והוא שואל בתדהמה: נו, וזה טעים? ובכן, It varies from person to person. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, כיוונתי לדעת גדולים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |