בתשובה להאייל האלמוני, 03/03/04 10:18
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202454
ובכיתה ג לימדו את אותו הילד שהסיבה שבקיץ הימים יותר ארוכים היא שהשמש זורחת יותר מוקדם ושוקעת יותר מאוחר.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202485
מה, זה לא נכון?
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202491
אברהם לינקולן נחשב לאדם גבוה באופן יוצא דופן. פעם הוא נשאל בקינטור : " מהו אורך טוב לאדם" והוא אמר "כל עוד הרגליים מצליחות להגיע לריצפה, זה בסדר".
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202723
ובכיתה ד לימדו את אותו הילד שבצפון הטמפרטורות קרות יותר כי הצפון נמצא קרוב לקרחונים.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202731
ושכחתם לספר שיש רוח כי העצים מתנועעים כמו מניפה.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202732
ולמה העצים מתנועעים? בגלל המגע הבלתי פוסק של כנפי הציפורים בענפי העצים.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202737
אגב, זאת שאלה טריקית, הרוח היא קבועה פחות או יותר, אז למה העצים מתנועעים ולא עומדים בשיפוע קבוע? שמעתי על שתי הצעות להסבר: האחד- שינויים קלים במהירות הרוח מתאימים לקצב ההתנדנדות הטבעי של העץ ( כמו החיילים שצועדים על גשר).
הסבר שני: התנתקות מחזורית של מערבולות (וורטקסים) מגזע העץ.
אני מאמין שההסבר השני הוא הנכון, למרות שלא עשיתי את החשבון.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 204007
כשיש רוח חזקה ואחידה בכיוון מסויים העצים אכן כפופים ולא מתנועעים כלל. ההתנועעות מתרחשת כאשר הרוח אינה קבועה ואחידה במהירותה וכאשר נוצרת דעיכה קלה בעוצמת הרוח גזע העץ (הנאבק לשוב לתנוחתו הראשונית) זע בכיוון ההפוך.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 204011
אתה בטוח? שמעת על גשר טאקומה?
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 204118
והגשר קשור לעצים... איך בדיוק?
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 204155
it was discovered that winds through the Tacoma Narrows caused vortex shedding on the bridge, which then induced resonance in the bridge, causing it to sway and buckle dangerously in windy conditions.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 204205
ובכל זאת, מה הקשר בין גשר תלוי לעץ?
פשר הקשר לגשר 204239
בהנחה ואתה לא סתם צוחק:

היו שתי השערות בתגובה 202737 ללמה עצים מתנדנדים ברוח
חזקה:

האחת- הרוח מלכתחילה אינה קבועה ואנחנו רואים את תגובת העץ לשינויים במהירות הרוח. זה גם ההסבר שאתה נתת ( או לפחות *רוח* הדברים‏1).

השניה- (שאותה נתתי רק בקיצור) רוח קבועה וחזקה הנתקלת במיכשול יוצרת מערבולות מאחורי המיכשול. המערבולות האלה ניתקות מהמיכשול, ונסחפות במורד הרוח, ואז נבנות מחדש מאחורי המיכשול וחוזר חלילה. כל מחזור כזה של התנתקות ובניה מחדש יוצר כוח שפועל על המיכשול. אם המיכשול הוא גמיש, כמו עץ או גשר תלוי, נוצרות תנודות.

לסיום נתתי קישור למקרה מ*החיים* שם אירועים כאלו קרו ותועדו היטב.

מכיוון שבתשובתך תגובה 204007 היית נחרץ לגמרי בהקשר להשערה הראשונה, חשדתי שאינך מכיר את ההסבר השני, ושאולי, לאחר שתשתכנע בהיתכנות שלו, תרצה או לשקול שוב את תשובתך, או לגבות אותה מעט יותר ( ז"א, בחישוב).

1 אני כזה נרד שלא יכולתי להתאפק.
פשר הקשר לגשר 204282
עתה הבנתי. מן הסתם ייתכנו שני הדברים, משום שהגמישות (היינו, התנגדות ויכולת חזרה למצב מקורי) משחקים תפקיד בשני התסריטים. לאור ידיעותי במדעים, ייתכן וזה המקום להכניס בסוד הדברים אדם המבין בנושא.
פשר הקשר לגשר 223109
גם מטוטלת מתנדנדת תחת כוח קבוע.
פשר הקשר לגשר 223157
הסבר ופרט?
פשר הקשר לגשר 223181
על מטוטלת פועל כוח המשיכה כלפי מטה. אם נזיז את המטוטלת מנקודת שיווי המשקל שלה (נניח ימינה) הכוח הנורמאלי לכוח המשיכה יכיל רכיב אופקי שימשוך את המטוטלת לחזור לנקודת שיווי המשקל.

העניין הוא שהרכיב האופקי הזה מאיץ את המטוטלת (לכיוון שמאל) כשהמטוטלת תגיע לנקודת שיווי המשקל תהיה לה מהירות מסויימת (שמאלה) ולכן היא לא תעצר בה אלא תחלוף על פניה. ברגע שהמטוטלת תעבור על פני נקודת שיווי המשקל הכוח יתהפך (ויתחיל לפעול ימינה) ויאיט אותה עד לעצירה בנקודה כלשהי (משמאל לנקודת שיווי המשקל). ברגע העצירה, פועל על המטוטלת הכוח המחזיר (הפעם לכיוון ימין) וגורם לה שוב להאיץ לכיוון נקודת שיווי המשקל, לחלוף על פניה ולהעצר איפשהו מצידה השני.
אם נבטל את החיכוך המטוטלת לעולם לא תעצר.

אם נסתכל על הרוח כעל כוח קבוע שפועל על נקודה מסויימת בעץ ועל האלסטיות שלו ככוח מחזיר יכול להיות שזה יהיה שקול למצב שבו נקודת שיווי המשקל היא מצב שבו העץ נוטה בזוית מסויימת (ואז הכוח שהרוח מפעילה מתאזן עם הכוח שהאלסטיות של העץ מפעילה) אבל בגלל שכשהרוח התחילה העץ היה זקוף (כלומר לא בנקודת שיווי המשקל החדשה) הוא יתחיל להתנודד סביבה.‏2

ההצעה הזו בעייתית מכמה סיבות:
1. היא דורשת שנראה גם שהכוח המחזיר (שילוב של הכוח שהרוח מפעילה והכוח שהאלסטיות של העץ מפעילה כדי להחזיר אותו למצב הזקוף) מתנהג בהתאם לדרישות (כלומר הכוח המחזיר גדל ביחס ישר למרחק מנקודת שיווי המשקל).
2. חיכוך עם האויר הוא תנאי הכרחי לכך שהרוח תפעיל כוח על העץ ותזיז את נקודת שיווי המשקל. מצד שני כוח חיכוך כזה אמור היה לדכא את כל התהליך (חיכוך יהיה תמיד מנוגד לכיוון התנועה וישאף להקטין כל מהירות של המערכת לקראת סטטיות מלאה). אנחנו לא יכולים מצד אחד לטעון שהחיכוך הוא זניח ומצד שני לטעון שהוא המניע של התהליך.
3. על פי המודל הזה העצים היו צריכים להתנדנד סביב נקודת שיווי משקל שאינה מצב של עץ זקוף ולא ניראה לי שזה המצב בפועל.

1 זה נכון רק אם נבטל את החיכוך.
פשר הקשר לגשר 223185
הניתוח שלך לא טוב בעיני משתי סיבות:
האחת- הרי לא ביטלנו את החיכוך.
השניה- בסופו של דבר, הניתוח שלך מתבסס על כך שהרוח שינתה מהירות מ 0 למהירות סופית. והרי נגד זה ניסית למחות, לא ? רצית להראות שגם רוח במהירות *קבועה* גורמת לתנודות.

דווקא ההנחה שכוח מחזיר קיים והוא פונקציה כלשהיא של המרחק נראית לי סבירה מאוד.
פשר הקשר לגשר 223190
דיברתי על רוח במהירות קבועה אלא שהנחתי שהרוח התחילה בנקודת זמן מסויימת.

לגבי החיכוך, נידמה לי שניתן, אם מתיחסים לרוח חלשה למצוא איזשהו מודל שבו זה בכל זאת יעבוד.
פשר הקשר לגשר 223199
אז אציע לך מודל חליפי: היתה רוח קבועה והיא *הפסיקה*. גם עכשיו, לשיטתך יהיו תנודות, אבל *ללא רוח*. אז מה למדנו? שמטוטלת מתנדנדת בכוח חיצוני קבוע, גם שהכוח הוא אפס. זה בוודאי נכון ( עד שהטרזיאנט ידעך בשל חיכוך), אבל לא בדיוק קשור לשאלה. השאלה המדויקת צריכה אולי להיות- מה גורם לעצים *להתחיל*, ואחר כך *להמשיך* להתנדנד ברוח.
פשר הקשר לגשר 223212
אם הרוח עוצרת, החיכוך יעצור את התנדנדות העץ כעבור זמן מה.

למה החיכוך לא עוצר את התנדנדות העצים גם כשיש רוח?
שני ניחושים:
1. הרוח לא באמת קבועה (בכיוון ובכוח, מערבולות) ולכן נקודת שיווי המשקל משתנה.
2. העלים שעל העץ משנים את הזויות שלהם ולכן את "כמות הרוח" שהם תופסים ולכן גם אם השינויים ברוח הם קטנים הרוח שהעץ רואה משתנה ללא הפסק.

את הניחושים ששלו מחזקת העובדה שכשהרוח חזקה ואחידה אתה יכול לראות את העצים נוטים ולא מתנדנדים.
פשר הקשר לגשר 223242
לי ולך יש ניסיון אחר לגבי התנהגות של עצים ברוחות חזקות.
בכל אופן, ניחוש 1 שלך מחזיר אותנו לתחילת הפתיל תגובה 202732.
פשר הקשר לגשר 223797
אתה יכול לותר על 1 ולהישאר עם 2 לגבי רוח לא חזקה.
פשר הקשר לגשר 223816
פחדתי שתגיד את זה. ולמה העלים משנים את כיוונם ולא נשארים באותו כיוון (זכור-הרוח קבועה)?
פשר הקשר לגשר 223830
בנקודה הזו מידת ההתענייניות שלי בתופעה מגיעה לקיצה אז אני אאשים את המיבנה האוירודינאמי הקלוקל של העלים, בעיקר בגלל שאין לי מושג באוירודינאמיקה.

מזכיר קצת את אלוהים לא?
מרוב עלים לא רואים את העץ 223832
תאשים את המבנה האירודינמי הקלוקל של העץ כולו, ותחסוך שלב אחד.
מרוב עלים לא רואים את העץ 223839
אני לא מבין באוירודינאמיקה וכבר הרבה זמן לא יצא לי לבחון בפירוט את צורת ההתנדנדות של העצים ברוח אבל ניראה לי שמערבולת אחת גדולה (שמיצר גוף אחד גדול כמו עץ) תגרום לו להתנדנד בצורה הרבה פחות כאוטית.
מרוב עלים לא רואים את העץ 223845
גם אני כבר שכחתי כמה ספרות היו בשנה כשלקחתי את הקורס באווירודינמיקה, אני רק זוכר בדיוק את הצבע של הסוודר של המרצה (מין סגול כל כך עז שהיה נשאר קצת ממנו באוויר כשהוא היה הולך). אבל אני די בטוח שעץ ברוח מייצר המוני מערבולות, בכל מיני גדלים.
היו 4 ספרות 223848
תודה 223850
מרוב עלים לא רואים את העץ 223858
אני אף פעם לא למדתי אוירודינאמיקה אבל יש הרבה דברים אחרים שכן למדתי ואני לא זוכר.

לגבי מספר הספרות בשנה, באזרחי זה בדרך כלל 4.
בעברי המספר אמנם משתנה מפעם לפעם (למשל עכשיו זה התשסד אבל לפני כמה שנים היה התשס, וגם יש אנשים שמותרים על הה' שבהתחלה) אבל אילו אינן ספרות אלא אותיות.

לגבי המערבולות, זה כנראה בגלל שיש לו הרבה עלים וענפים.
מרוב עלים לא רואים את העץ 223884
אז אם יש מערבולות הרוח לא קבועה, מש''ל. חוץ מזה, אתמול ראיתי רמזור מתנדנד ברוח.
מרוב עלים לא רואים את העץ 223885
גם בקומות הגבוהות של גורדי שחקים אפשר להרגיש את התנודות. די מפחיד.
מרוב עלים לא רואים את העץ 224090
אז זהו, שגם גופים פשוטים למדי מייצרים שלל מערבולות סבוכות בתנאים הנכונים (מספר ריילי או משהו), והתנאים בדרך כלל נכונים אם לא מתאמצים במיוחד.
מרוב עלים לא רואים את העץ 224093
ריינולדס (ריילי זה לקונבקציה).
מרוב עלים לא רואים את העץ 224096
אופס. כמובן.
מרוב עלים לא רואים את העץ 224130
כל מי שמדד אי פעם זרימה (של גז או נוזל) באמצעות מכשיר מדף מטיפוס ''וורטקס'' יודע על מה אתה מדבר.
מרוב עלים לא רואים את העץ 224134
בטח, וכל מי שהשתמש במדחום כספית יודע על מקדמי התפשטות, וכל מי שהכין פודינג (או ביצה קשה) מבין בפולימרים.
מרוב עלים לא רואים את העץ 224138
מה, הוא לא?
מרוב עלים לא רואים את העץ 224155
אני יכול להעיד שאני לא.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202733
אתה מדבר כנראה על ילד אחר.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202736
כולנו ילדים של החיים.
או של אמא אדמה.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202742
אפילו אם אתה צודק, אנחנו לא *אותו* ילד של החיים.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202743
הילד הזה הוא אני (והילד ההוא הוא עני).
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202744
אי לך, בדלן.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202778
אבל הסבירו לך איך זה שכשמתקרבים לשמש ע"י טיפוס על הר גבוה דווקא נעשה יותר קר?

(תשובה: כי בלילה המקום הזה יותר רחוק מהשמש, ולכן הוא מתקרר יותר ולא מספיק להתחמם ביום. אה.)
203095
חשבתי שזה קורה כי השמש נמצאת יותר נמוך מהפסגה של ההר.
שטויות 203553
העמקים מתחממים גם מהשמש הישירה וגם מהקרניים המוחזרות ממורדות ההר.
הפסגה לעומת זאת מתחממת רק מהקרניים הישירות, ולכן היא קרה יותר.
שטויות 203593
ולאטמוספירה אין תפקיד בהבדל הזה (בפסגות האויר דליל יותר, בעוד בעמקים יש יותר "חממה" אטמוספירית המסייעת לחום להצטבר?).
ומה קורה בירח או במרקורי, שם החשיפה לקרניים היא הרבה יותר ישירה (האחרון גם קרוב יותר לשמש)? מה עשויים להיות שם ההבדלים בחום בין ההרים לעמקים?
שטויות 203655
כתבתי עמוד שלם של שטויות, אבל נמחק לי ואין לי כוח לשחזר. נא לחייך כאילו יש כאן הסבר מנומק היטב על אי נכונותה של תיאורית האטמוספירה. תודה.
שטויות 203670
מישורים שהם לא עמקים לא ליד הרים ולא מקבלים קרינה חוזרת מהרים הם עדין חמים יותר מפסגות הרים. מה ההסבר?
העקשנות משתלמת 203684
נחזור לזה שהאטמוספירה זה הסבר מגוחך - בקטבים למשל יש שכבת אטמוספירה עבה אבל קצת קריר שם למיטב ידיעתי, וזה גם די מסתדר עם ההסבר של המרחק מהשמש. הרי לא יתכן שאויר ישמש כשמיכה ויוסיף חום, עובדה שאנחנו משתמשים בחומרים אחרים בתור שמיכות.
כדי להשוות בין מישור להר יש להפריד אותם משאר הגורמים המשפיעים, כמו המיקום הגאוגרפי. כדי שההשוואה תהיה בעלת משמעות יש למדוד טמפרטורה בפסגת הר, להזיז אותו ולמדוד שוב באותו מיקום כאשר יש שם מישור. או לחילופין למדוד במישור, לבנות שם הר ולמדוד שוב.
העקשנות משתלמת 203698
המדידה הזאת נעשתה, והערך המקובל הוא 1°C/150m. פיסגת הקילימנג'רו כידוע מושלגת, למרות שהיא די קרובה לשמש (בכל אופן, יותר קרובה מסדום).
עיקש אבל לא טיפש 203701
המדידה לא נעשתה - אף אחד לא הזיז או בנה הר כדי למדוד באותה נקודה גאוגרפית.
עיקש אבל לא טיפש 203703
אתה בטוח? אותי לימדו שכן.
אתה חי בסרט ? 203707
(טוב היתה שם גבעה לפני שהקימו הר )
העקשנות משתלמת 204165
כמו באייל, גם אצל ססיל כבר דיברו על הכל:

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים