 |
שום קשר ממלכתי, ושום קשר כלל. העיתונים מדווחים על מה שמעניין את הקוראים שלהם. את הקוראים של ידיעות אחרונות, מעריב והארץ לא מעניין דעותיו של מוחמד ברכה על החינוך בישראל, אז העיתונים לא מדווחים על זה. הקוראים של העיתונים בערבית מתעניינים במה נבחריהם אומרים, אז יש יותר דיווח. תשווה את מספר והתבטאויות של חברת הכנסת זהבה גלאון שמובאות ב"הארץ"1, לעומת ה"צופה"2, ולהבדיל, כמה מקוראי הארץ מכירים את חברת הכנסת גילה פינקלשטיין.
הפרוטוקולים של הכנסת גלויים לציבור, חיפוש קצר מעלה למשל את http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/chinuc... שעונה על א. שלך, ואת http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/huka/2... שעונה על ב. שלך.
לא נעלמת, רק שהדגש עליה קטן יותר, בטח בכל מה שנוגע לדיון הפנים ישראלי. תאר לעצמך שעיתונאי איראני בעיתון רב השפעה בארצו בא לראיין אותך, כישראלי, האם היית מנסה לנצל את ההזדמנות ולהזכיר את רון ארד, היית מנצל את ההזדמנות ומסביר את דעתך על שלטון האייטולות, או אולי היית מנצל מדבר על הרעב באפריקה? האם זה שלא בחרת באפשרות האחרונה אומר שהרגישות שלך לחיי אדם נעלמה כאשר מדובר בבני אדם שחורים?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש