בתשובה ללודביג, 04/03/04 3:09
האמת לגבי ערביי ישראל 202715
לודביג,

אני פשוט התייאשתי שם מסגנון הדיון הטרחני שלך. אני לא חושב - או יותר נכון, מתפלסף - כמוך. יש לנו פשוט גישות שונות לבעיות החיים ואני לא מוצא דרך ליישב אותן.
האמת לגבי ערביי ישראל 202748
מוסכם.
קח לדוגמה את תופעת המחבלים המתאבדים. אני מאוד מוטרד מהתופעה, ואף יותר מהתופעה עצמה, מאי האפשרות לדיון עם אנשים שמאמינים בחשיבותה (אימהות כמו אום-נידל, דוקטורים ערבים למיניהם, מנהיגים ערביים אחרים, המתאבדים עצמם ועוד).
אני באמת ובתמים לא יודע כיצד להשפיע על אוסף אנשים אלה בצורה הגיונית של דיון (ברגע שקומץ מנהיגים ערביים מסויים מחתים על עצומה כנגד פיגועי התאבדות *מטעמים פראקטיים* גרידא ותוך הצהרה רבתי שהם לא מגנים את המתאבדים בעיקרון בגלל איזשהו צו מוסרי חלילה, זה מייד גורר שקומץ מנהיגים אלה פשוטו כמשמעו *מוחרם*).
כשלאחרונה ניסיתי לפתוח בדיון עימך, ועל אף ההבדל העצום לכאורה גם בכיוון הדיעות שלך ביחס לדיעות של אלה המצדדים בפיגועי ההתאבדות, וגם כנראה בהבדל הקטן יותר בין הבדלי התפיסות המוסריות של שנינו, לעומת הפער המצוי בין התפיסה המוסרית שלי לזו של מצדדי פיגועי ההתאבדות, למרות כל זאת, עלתה בי ומקננת בי שוב אותה תחושה מטרידה שדיון אינו מן האפשר אפריורי, ובעקבות תשובתך האחרונה המאששת חשדותיי אלה, תחושה זו רק התחזקה.
זה אכן נובע מגישות שונות לחיים, שאף משפיעות על צורות דיון וחשיבה שונות. עדיין, אני מוצא את זה מטריד, ואם גם אתה מוצא זאת מטריד על אף טרחנות הקטע דלעיל, אז לפחות הצלחנו לגשר על משהו אחד פעוט ולמצוא common ground כלשהו, קטן ופסימי עד כמה שיהא.
האמת לגבי ערביי ישראל 202765
אני לא ממש מוצא את זה מטריד. אני יכול לומר לך מדוע, אבל זה עלול להישמע מתנשא, אז נא קח בחשבון שהכוונה שלי היא לא להעליב ושאיני מזלזל בך.

הנחת היסוד הקיומית שלך - ויש עוד אנשים כמוך - היא שאנחנו חיים בעולם שהוא עולם מנומס-יחסית, ושכללי משחק מסויימים מקובלים בו על כולם. למשל, ברור לך שכולם רוצים רק לחיות ולתת לחיות, ואם הם מתרגזים או מתנהגים בצורה אלימה זה רק יכול להיות בגלל שמישהו עשה להם עוול נורא. זה לא נכון. זה נכון לגבי היהודים, בהכללה, אבל היהודים הם עם מעוות, with good reason.

היהודים לא חושבים (בהכללה) במושגים של אנחנו-חזקים-אז-בוא-נכבוש-את-אדמת-השכנים-המנייקים. אצלנו הצבא הוא צבא הגנה, ולא יעלה על דעתנו למנות שר מלחמה במקום שר ביטחון, כי עצם צירוף המילים הזה נשמע לנו ברברי.

אבל הוא לא ברברי. הוא בסך הכל די בריא. מדינה אינה שונה בהרבה מחברה כלכלית. איזו חברה כלכלית דוגלת ב'חייה ותן לחיות' מול מתחריה? איזו חברה כלכלית לא שואפת לנגוס ממתחריה כל פלח שוק אפשרי? נכון שיש חברות יותר אגרסיביות וברוטליות מאחרות, ויש עסקים שמסתפקים בפלח שוק מצומצם ונוהגים בצניעות מסויימת. גם זו אסטרטגייה. אבל בגדול, הרעיון הזה של להיות תוקפנים ולהפעיל כוח על הסביבה אינו זר לטבע האנושי, גם לא למדינות, ואצל עם בריא לא דרוש גירוי גדול במיוחד בשביל שהיצר הזה יבוא לידי ביטוי בשטח.

החברה הפלשתינית היא כיום חברה של אוטומטונים שטופי מוח ומנהיגי כנופיות פשע כל כך מושחתים ואלימים שאריק שרון הוא לידם כבש צחור. אלה אנשים שחולמים על דם, מסתערים על מכוניות מפוייחות בכדי למשות מהן איברים קרועים, ומאוננים על תמונות של אוטובוסים שרופים. אין לך מה לדבר איתם, לודביג אחי. הם בקריזה של הרג. אין לך מה לדבר איתם, אין לעיתונות הישראלית מה לפרסם את תמונותיהם ושמותיהם ולראיין אותם, אין טעם להתלוות למבוקש בג'נין כמו שעשו ב-ynet לא מזמן... אין בזה טעם וזה רק מאדיר אותם ונותן להם הרגשה, מוצדקת, שאתם (אנחנו) נמשכים לכוח של הטירוף שלהם, כמו שאשה לפעמים נמשכת לאדם שמתעלל בה, כי נשים נמשכות לכוח בעל כורחן.
נכון מאוד!. 202919
נכון 203147
מצאתי גם מאמר שעוסק באמירה האחרונה שלך.

עכשיו תאר לעצמך שהיא היתה גם ערבייה...

סליחה, אני מייד חוזר.
האמת לגבי ערביי ישראל 203180
גיל גיסי מצד החתולה, כתבת כי:

"לא יעלה על דעתנו למנות שר מלחמה במקום שר ביטחון, כי עצם צירוף המילים הזה נשמע לנו ברברי... אבל הוא לא ברברי. הוא בסך הכל די בריא"

וכן כתבת:

"החברה הפלשתינית היא כיום חברה של אוטומטונים שטופי מוח ומנהיגי כנופיות פשע כל כך מושחתים ואלימים שאריק שרון הוא לידם כבש צחור. אלה אנשים שחולמים על דם, מסתערים על מכוניות מפוייחות בכדי למשות מהן איברים קרועים, ומאוננים על תמונות של אוטובוסים שרופים. אין לך מה לדבר איתם, לודביג אחי."

אני רק יכול להסיק מצירוף שני אלה שהיית רוצה שגם החברה היהודית על-מנת להבריא תהפוך לאוסף אוטומטונים שטופי מוח החולמים על דם ומאוננים נאקרופילית על גוויות אויביהם.

ניסיתי לרמוז בתגובה הקודמת כי מטריד אותי שחוסר התקשורת ביננו מזכיר לי את חוסר היכולת בתקשורת עם מחבלים מתאבדים. בין אם הבנת אותי לאשורי או לא, נראה שתגובתך האחרונה מהווה עוד מסמר לארון האנאלוגיה הקשה שערכתי (ושוב, אתה מוזמן לקרוא אף את ההסתייגויות שרשמתי בתגובה ההיא לגבי המצאותם של הבדלים במוסריות).

בשורה התחתונה, כמו שאני לא יכול לדון עם מחבלים מתאבדים, אני גם לא יכול לדון עם דוגמטיים פחות גרועים מהם מוסרית המיוצגים באתר על-ידך ועל-ידיי, למשל, אורי פז, שגם איתו שיחותיי מסתיימות בדרך-כלל במבוי סתום המגיע מצידו הוא. אמנם, כמו שאמרתי, החלק הראשון באנאלוגיה גרוע יותר מוסרית מבחינתי מהאחרון, אבל לצורכי אפשרות הדיון (הפורה) גרידא התוצאה היא אותה תוצאה, ערב רב של סיסמאות ודוגמות לגביהן יש מוכנות בדיקה ובחינה only so far.

שבת שלום,
לודביג

נ"ב, כל-כך נמשכתי לכוח הטירוף שלהם, שתפסתי את אישתי בשערותיי ומשכתי אותה אלפי קילומטרים עד אוסטרליה (וכאישה, על אף הכאב בקרקפת, לא נותרה לה כל ברירה אלא להימשך בעל-כורחה ב/ל כוחי זה).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים