בתשובה לאורי פז, 07/03/04 1:16
פצוע דכה 203536
אני מניח שלפרוייד לא היו יותר מדי עובדות הסטוריות להשען עליהן בטענתו אבל גם לך אין ממש עובדות הסטוריות להשען עליהן בעודך טוען ש''הציווי על המילה עובר מדור לדור מימי אברהם''. לצורך העניין, אין שום ראיה שאברהם אכן היה איש אמיתי, מתי חי ואם אכן ציווה עליו הבורא למול את עצמו. הסיפור על אברהם והברית הוא אכן יפה אבל סביר בהחלט להניח שהוא דמיוני ונועד לתרץ את קיומה של המילה שהייתה נהוגה לפני שהומצא.
פצוע דכה 206715
הרעיון אודות הסיבה לברית מילה כתחליף סמלי לסירוס הוא אידיוטי מכל רעיון ששמעתי עד היום.

א. סירוס לא נעשה על ידי פגיעה ישירה באיבר המין דווקא, אלא באמצעים רבים ושונים.
ב. אותה תורה שמצווה על ברית המילה, מצווה "לא יבוא פצוע דכה וכרות שופכה בקהל ה"'.
ג. נניח שאני טוען בפניך שברית מילה היא עניין סמלי שמטרתו להראות כיצד אנשים שרצו שילדיהם יגיעו לחלל ולא יכלו - מבטאים זאת על ידי ברית מילה. תוכיח שלא?! האם כל רעיון עוועים שעולה במוחו של מישהו עלי להוכיח נגד
זאת.
ד. מה גם שלאחר עיון מתברר כי אנו מלים את ילדינו לא בגלל סיפור אברהם, אלא בגלל ציווי התורה המופיע בפרשת מצורע "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (ויקרא י"ב, ג), רק שאברהם צווה על ידי האלוקים. ואם תאמר שאינך מאמין בכך, אומר לך שאני איני מאמין כלל שיש מצווה כמו ברית מילה, והרי המקור היחיד למצווה הוא הכתוב בתורה והתורה מספרת גם כיצד נולדה המצווה. מי שאינו מקבל את זה, מדוע שיקבל שיש בכלל מצווה ויספר אודותיה כל מיני סיפורי ילדים אינפנטיליים המעידים יותר מכול על פנימיות לבו.
פצוע דכה 206819
האם טענתי שהסברו של פרוייד הוא הגיוני בהכרח? רק ציינתי שאמירה כמו "אנו מלים את ילדינו מאז ימי אברהם" איננה מתבססת על עובדות יותר מהתיאור של פרוייד. באופן כללי, אני נוטה להניח שהתירוצים השונים המופיעים בתורה, פלוס המצווה עצמה הם לא המקור למנהג אלא הסבר, בדיעבד, של המנהג. גם אם אני טועה. זהו בוודאי הסבר הגיוני.
התורה מלאה בסיפורים שנועדו להסביר מדוע דברים הם כך ולא אחרת. מסיפורי אדם, חווה והנחש מקבלים, בין השאר, "הסבר" מדוע לנחש אין רגליים, מדוע כואב ללדת, ומדוע "בזעת אפיך תאכל לחם". יותר סביר לי, כאדם רציונלי, להניח שלנחשים לא היו רגליים, נשים ילדו בכאבים, ואנשים עבדו קשה גם לפני שנכתב הסיפור ולכן הסיפור איננו המקור לעובדות אלו.
פצוע דכה 206825
בהקשר הזה יש ספר מאוד מעניין של חוקר צרפתי, שלאחרונה תורגם לעברית. הוא נקרא "האם היוונים האמינו במיתוסים שלהם?". בין השאר נטען בספר שהיוונים ידעו כי כל סיפורי אלי האולימפוס ושאר המיתוסים היוונים המפורסמים נכתבו והתפתחו כדי להסביר תופעות טבעיות או תרבותיות מסוימות, וכי אינם בהכרח "עובדה היסטורית".
ומעניין שדווקא המיתוסים של היהדות, לכאורה דת מתקדמת יותר, נחשבים על ידי המאמינים כן לעובדות היסטוריות.
פצוע דכה 206830
אכן נשמע מאוד מעניין. התוכלי בבקשה לציין את שם הספר ושם המחבר?
פצוע דכה 206832
האם האמינו היוונים במיתוסים שלהם - פול ון
הוצאת אוניברסיטת תל אביב.

והנה קישור לביקורת הספר מאתר הארץ:


חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים