מישהו יודע להרכיב בנושא?: 20452
רכב חשמלי הוא לא דבר חדש, לפני כמה שנים הוצגה בתערוכת מכוניות בתל אביב מכונית חשמלית (אולי של מיצובישי), עם נתוני ביצועים דומים לרכבים הרגילים, ואפשרויות טעינה מעשיות. למה הנושא הזה לא מתקדם? האם מעצמות הנפט בעולם, מצליחות לעקב את ההתקדמות מתוך אנטרסים כלכליים?
מישהו יודע להרכיב בנושא?: 20538
(בתשובה גם למיכאל הנווד, להערת האגב של עדי, ועוד)
השימוש בבנזין במקום בחלופות הירוקות יותר כבר מזמן אינו סוגיה טכנולוגית אלא פוליטית באופן מובהק. בדיון קודם הזכרתי חלופות מבטיחות כתאי דלק או מנועי חנקן-נוזלי
ויש עוד רבות כדוגמתן. תומאס גודמן (מישהו יודע מה שלומו אגב?) היה מספר על חברות דלק שהיו קונות פטנטים מבטיחים ואז גונזות אותן. בין אם היו דברים מעולם ובין אם לאו, אין בי יותר מדי טינה אישית כלפי אילי הנפט, חברות הרכב או גורג' בוש. כולה פוליטיקה. בתוך המשחק הפוליטי הזה, כפי שכמדומני מציע עמית, ביכולתנו להפיץ ידיעות על הנעשה, להשפיע ולחנך. כך אני שב וממלא את חלקי השולי בהפניה נשנית של אלה הסבורים שמכשול טכני הוא המונע את ביעור העוני, הרעב, המגיפות, הבערות, לאתר המצוין של מוסד המשחק העולמי - http://www.worldgame.org/

יוזמה כוללת יותר מאותו סעיף בהסכם קיוטו היתה לשקלל פרמטרים כמו פגיעה באיכות הסביבה, הרס משפחות, קיטוב חברתי, וכו' בתוך מדד חלופי לצמיחה, במקום התל"ג שמעולם לא התיימר ומעולם לא הצליח לשקף צמיחה. על כך ראה: http://www.gpiatlantic.org/

לעניין פליטה ספונטנית של מתאן, לפני מספר חודשים עלתה לכותרות יוזמה מעניינת של חברת מכוניות או דלק בקנדה. ע"פ מיטב זכרוני, אותה חברה מצאה כי על-מנת לעמוד במכסת צמצום פליטת המתאן שנקבעה לה, יותר זול לה לסבסד תוסף מזון לבקר המפחית את פליטת המתאן בדרך כל בשר שם, מאשר לשנות את תהליכי היצור אצלה. וזה עבד.

לסיום, כלכלנים הציעו לאחרונה מחירון מדויק לטון גז-חממה, ע"פ מידת הנזק המצטבר שגורם כל גז לאטמוספירה. לדעתי זה הכיוון.

הכינו את הממחטות (וגם בגד ים) 20567
(בתשובה לליאור גולגר)

אשר לשלומו של תומאס גודמן, ובכן גם אני ראיתי את הסרט האמריקני משנות ה-‏50 אודות זה שהמציא מנוע מכונית המונע במים.כיצד נרדף עד צוואר על ידי כמה עבדקנים לא ידידותיים ששכרו תאגידי הדלק, עד לחיסולו והפקעת רשימותיו בפינה אפלולית (ככל סרט בז'אנר הפראנויה עם גוון אפוקליפטי, גם הסרט הזה לא ממש הסתיים טוב). שלומו של במאי הסרט היה מצויין, תודה.
אשר להתחברות בין ההון הגדול לפוליטיקה, מעניין מה היה גורלו של במאי סרט דומה בבריה"מ החפה מלחצי הון חוצני למערכת הביורוקרטית."מה, מכונית זולת הנעה לכל פועל? אתה מתכוון ברצינות לכך שלא נוכל להעניק מכוניות רק לאנשי שלומנו יחד עם פריבילגיות אחרות? ומה עם יכולתנו לנהל מדיניות ריכוזית מבוקרת של חיזוק אנ"ש והחלשת החצופים המתעקשים ברהבם לפעול מחוץ למערכת הביורוקרטית? הממ.. רעיון מעניין אך קצת גדול עלינו, תודה לא בשבילנו.ואם לחשוב על כך ברצינות, זוהי חבלה אנטי חברתית
חמורה ועזת מצח ביכולתם ובכוחם של הגורמים האחראים במדינה, קריא אנחנו".
סוף דבר, לדואג לשלומו של תומיאן גודמנסקי נותר רק לשאול אם הלה יצליח לחמם את ישבנו
במחוזות הקור אליהם הועבר (שוב העבדקנים הלא ידידותיים הללו, המוציאים איש מביתו ב-‏5
בבוקר ומטלטלים אותו לאי שם).
ובכן, כוח או כסף? כפייה ובריונות כוחנית ממסדית, או תאוות הממון הפונה לרצונם של הצרכנים להתאמץ להשגת דברים אותם הם מוקירים?
האם שני הדברים ניתנים להפרדה? ובכן, כאן נעוץ ההבדל בין חברה פתוחה וחברה סגורה.
במדינה סגורה כמו סוריה או בריה"מ לשעבר נאסר חופש הפצת מידע. בסורייה ובמדינות סגורות אחרות קיים איסור על האינטרנט, ובבריה"מ אף לא הופץ ספר הטלפונים.
ומה כאן הרלוונטיות לכסף? ובכן, פשוט, אם הפרט מוקיר את הרעיון של אויר נקי בתוספת לדאגה אקולוגית, ואף המחיר אינו מי יודע מה תודות לתושייה של יצירתיות טכנולוגית, הוא יהיה מוכן להתאמץ לפחות ברמת המאמץ של רכישת מוצר-החממה, ואפילו קצת יותר כדי לרכוש את המוצר הנקי. (קצת יותר, מכיוון שהמוצר עונה גם על ראיית הנקיון האקולוגי כתוסף ערך, עבור אלה המוקירים ערך זה). רק שהמידע אודות מוצר כזה חייב להיות נגיש, מה שמביא אותנו שוב לחברות פתוחות (בניגוד לסגורות) אך גם לעידן בו אנו נמצאים מזה כעשור - עידן פתיחות המידע והאינטרנט (שאותו אין להגביל להלכה ואף לא למעשה, כשם שהנאצים לא יכלו באופן מעשי לנטרל את האזנה לשידורי ה-BBC וקול אמריקה והפצת מידע זה בארצות הכבושות).ולראייה, ביל גייטס וסטיב ג'ובס (חברת APPLE) הצליחו להקים את חברותיהם יש מאין בניגוד מסויים לתאגיד הענק IBM, ויש דוגמאות רבות מספור כאלה אודות יכולתם של אינדיוידואלים המצאתיים להכות תאגידי ענק בחברות פתוחות. ואגב, ההיסטוריה התאגידית מצביעה על כך שתאגידי הענק יהיו בין הראשונים להצטרף לחגיגה, כשם שיצרני השעונים המכניים המסורתיים היו כמובן בין הראשונים ליישם במקומותיהם את קונספט שעון הקוורץ, המצריך תהליך ייצור שונה בתכלית.זאת בניגוד לתמונה ההרמטית של תאגידי הענק הבולמים את התפתחות הציויליזציה והיצירתיות האנושית בכוח אלים,
תמונה שהיא מתוצרי המלחמה הקרה, פרי מוחם הקודח של תועמלני הק.ג.ב., שאומצה ללא כצורך גם על ידי כמה בעלי כוונות טובות במערב.
ואגב, דווקא בארצות הברית קיימים תיקונים לחוקה המטילים סייגים על תאגידי ענק, יותר מבארצות נאורות אחרות (ראה משפט מיקרוסופט
שלא ברור אם משהו בדומה לכך היה מתנהל בגרמנייה של הסוציאל דמוקרטיים והירוקים, בהיעדר תחיקה מקבילה).
כתבתי בתגובתי הקודמת שכל פריצת מדרגה טכנולוגית מעוררת גם את משאבי היצירתיות המקזזים את נזקיה. אכן ממצאים אקולוגיים והצגת גישה מערכתית כוללת לנושאים סביבתיים בצד התעוררותה של התודעה האקולוגית הינה החל משנות ה-‏60 הינה תוצר של פעולה מקזזת כזאת. זאת כשם שהמהפכה התעשייתית גייסה גם את התודעה החברתית שמנעה ניצול ילדים, הרחיבה את החינוך לכל והגבילה את השימוש בפחם המטנף והחונק. הדבר האחרון נעשה, אגב, באמצעות טכנולוגיות הנשענות על דיזל ודלק, שהתאפשרו תודות לתחילת השימוש בנפט.גם הפעם סביר שימצאו בהדרגה פתרונות יצירתיים טובים וטובים יותר. אני אומר רק שככל נושא חשוב המגייס תודעה הולמת מצד רבים, עשוי להוות פיתוי עבור חוגים רגרסיביים תאבי כוח להחזירנו אחורה תוך שימוש בתעמולה פופוליסטית וקריאה לאכיפה טוטליטרית, תוך הגברת הפריעה כלפי התהליכים הטבעיים של התפתחות הציויליזציה.
שאלתי למען האמת היתה נקודתית 20589
נודע לי לאחרונה מאוזן שלישית לפחות שתומס גודמן חולה מאד ועל כן שאלתי לשלומו. ההערות על תומיאן גודמנסקי וכו' יחכו ברשותך אם-כן למועד בו תופרך שמועה זו ע"י אייל זה או אחר, או שמא ע"י מקורבינו באגודה הישראלית למד"ב ופנטסיה? אין זה קשור לדיון ולכן לא אצפה ליותר מאימייל.
את תגובתך הנרחבת אפטור בהמלצה כנה לעיין בכתביו של באקמינסטר פולר (Buckminster Fuller), אם כי אני עצמי מעולם לא נשמעתי להמלצה זו פרט לפרשנויות ועיונים.
שאלתי למען האמת היתה נקודתית 20595
באקמינסטר פולר זה לא זה שגילה את הבאקי-בולז? או שהם נקראו על שמו? אוף... פעם ידעתי.
על שמו, בזכות הכיפה הגאודטית 20596

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים