בתשובה לLG, 04/04/01 1:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הרעיון של שוק לזיהום לא היה 'טריק' לגיוס הסכמתם של אילי התעשייה (מה הם כל כך טפשים?), אלא יישום מחוכם (לטעמי) של עקרון כלכלי פשוט. אם מטרת האנושות להקטין את רמות הזיהום, ומצד שני איננו מעוניינים לוותר כל כך בקלות על מכוניותינו, תנורינו, וכיו"ב, צריך דרך לאזן בין זיהום 'יעיל' (היוצר יותר תועלת מאשר נזק), לבין זיהום 'לא יעיל' (שנזקו רק על תועלתו). אמנם זיהום נתפש על ידי רובנו כדבר רע מעצם מהותו, אך צריך לזכור שהוא חלק הכרחי ב'חבילה' של ייצור מודרני (וגם לא כל כך מודרני - זוכרים את עשן המדורות, שלא לדבר על המתאן ה'מיוצר' על ידי כבשים?). הרעיון של מסחר בזכויות זיהום מאפשר לאנושות (דרך נציגיה בקיוטו) להגדיר רמות זיהום רצויות, ועדיין לוודא שלא מוותרים על ייצור יעיל. אם לכל מדינה זכות לזהם במידה שווה (לפי שטח, אוכלוסיה, או כל מדד אחר) ללא אפשרות לסחור, קזחסטאן תשתשמש במעט מהמותר (אך במפעלים פחות יעילים - אין תמריץ לחדש), וארה"ב תשתמש במקסימום (בעולם אידיאלי שבאמת מקיימים מה שחותמים עליו). הצרה היא שמפעלים יעילים בארה"ב יצטרכו להיסגר בהיעדר אפשרות לפעול (ולזהם תוך כדי), או יועברו לקזחסטאן, על כל העלויות הכרוכות בדבר. מסחר בזיהום מאפשר לארה"ב לשלם לקזחסטאן, כך הייצור היעיל ימשיך (ויקבל תמריץ לזהם פחות, הרי צריך לשלם לפי מידת הזיהום). מצד שני, יאפשר הכנסה לקזחסטאן, דבר שיעזור בהתפתחותה הכלכלית. כמובן שהשמות רק מתוך הדוגמאות הנ"ל, ודינמיקה תוביל לייעול הדרגתי גם בקזחסטאן (שהרי מפעל מזהם מדי שם מונע עוד מכירה של זכויות זיהום לארה"ב - חבל על הרווח המבוזבז). כך שהשיטה בסה"כ עובדת, ואפילו מיושמת חלקית היום. קראתי לפני כמה חודשים מאמר על שוק פנימי לזיהום בחברת BP (חברת הדלק הגדולה באירופה אם לא בעולם), ולפני כשנתיים על יישום חלקי עם קישור לקיוטו ב- New Scientist. (צר לי שאין לי לינק טוב) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין מה שאתה אומר, וסה"כ זה "מתיישב" אצלי, כולל השאיפה שלנו (הערה לעצמי: מי זה "שלנו"?) לא לפגוע ביעילות הייצור, אבל הצד השני של המטבע לא מסתדר לי. תשלום דמי זיהום למדינה מתפתחת בד"כ לא יעזור להתפתחותה הכלכלית. במדינות המתפתחות הכסף לא מנוצל לרווחת האזרחים, אלא לרווחת השלטונות. בקניה למשל, הדיקטטור מוי, אחד האנשים העשירים בתבל, קיבל כסף מהקרן הבינלאומית, אף אזרח קנייתי לא ראה תועלת מהסיוע הזה. כשראו כי רע, הפסיקו לו את הסיוע, אז הוא הדפיס כסף קנייתי בסכומי עתק. הכסף הזה גם עלול לשמש לדברים מפוקפקים כמו נשק וטרור. למשל, מה היה עושה ערפת עם דמי הזיהום? אני משער שמה שעשה עם כסף שקיבל מהקרן הבינלאומית. לעומת זאת למדינות שנמצאות בשלבי דמוקרטיזציה כמו פרו, זה בהחלט יכל לעזור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שאתה צודק. אין כלי כלכלי אחד שיפתור את כל הבעיות, ובעיית שחיתות שלטונות בכלל זה. מצד שני, השלטון המושחת ייקח לעצמו בין כך ובין כך, ובשיטה הזו לפחות יש תמריץ לייעל את הייצור המקומי (חבל לבזבז זיהום טוב על מפעל מקומי אם אפשר למכרו וליהנות מעוד קצת נשק/סמים/נעליים). בעייה אחרת שלא התייחסתי אליה היא הבעייה של ריכוז זיוהם מוגבר במקומות ספציפיים בעוד אחרים מרוכזים פחות. אני מבין מעט מאוד באקולוגיה, אך בהחלט יכול להיות שהגזמה בכיוון זה תוביל לנזק מוגבר לסביבה - כך שמה שחשוב זה לא רק הממוצע העולמי, אלא גם פיזורו. ברור שאם כך המצב, ניתן להתייחס בהתאמה ביצירת מנגנון למחיר משתנה ליחידות שוליות של זיהום. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |