 |
נדמה לי שכבר סיפרתי במקום אחר על סידרת פגישות שערך בן-גוריון בשנות השלושים עם אחד מנכב... אוופס ממנהיגי הישוב הערבי. אחד הטיעונים של דב"ג היה הטיעון הקלאסי שאליו אתה מתייחס והוא שהעלייה היהודית העלתה ותעלה ותשפר את המצב הכלכלי והחברתי של תושבי פלסטינה. התשובה שהוא קיבל היתה - אנחנו מוכנים להמשיך לחיות במצבנו הקודם/נוכחי אבל להיות אדונים לעצמנו.
דב"ג העיר בדיעבד שאז היכתה בו ההכרה שמול הישות הציונית עומדת תנועה לאומית ולא ערב רב.
הצרה שלא היה ישום להכרה הזו, לא בקשר לערבים שאפשר בהחלט להבין - אויבים, ובמיוחד לא בקשר לעליה הגדולה מארצות המיזרח, שאת היחס הסוציאליסטי פטרוני אליה לא ניתן להבין כלל במיוחד מאז הפנתרים השחורים בשנות ה, 70 אלא הלא נחמדים, כפי שהפילוסופית החברתית הדגולה גולדה מאיר, קראה להם.
השימוש למעלה בתואר ניכבדים בא להדגיש את העובדה שאפילו היום עם התודעה החברתית המפותחת, עדיין לא פסה אותה צורת התייחסות אם כי בהחלט יש שינוי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש