 |
ברור שלהוציא הכל החוצה עזר, אבל... להוציא דברים החוצה יכולתי גם בפנקס פרטי או בקובץ וורד. התגובות של האנשים נתנו את הערך המוסף לכל העניין.
מה שעבר עליי היה מאוד אינטנסיבי ומאוד אמוציונלי והיו הרבה תגובות, עצות, אנשים שעברו עליהם דברים דומים.
לא כל התגובות היו בבחינת ''עזרה''. חלק מהאנשים ממש עצבנו אותי. למשל היה מישהו שכל הזמן אמר ''את צריכה לשמוח שכואב לך כי זה אומר שאת בדרך להחלמה''. הייתי מוכנה להחטיף לו בוקס בכל פעם שקראתי את זה. והיו אנשים שנתנו עצות שלא היה לי נעים לשמוע, אבל בדיעבד הסתברו כנכונות ואמיצות.
התועלת הכי גדולה בפרישת הגיגים כל כך פרטיים באינטרנט, היא שאנשים לא עושים לך הנחות. תמיד יש את קבוצת ''הבנות'' שתחבק, אבל יהיו גם את אלו שיכריחו אותך לעמוד מול המראה ולראות מה בדיוק לא בסדר באיך שאתה חושב ומתנהג ומרגיש.
אפשר להגיד שבעצם הקמתי לי קבוצת תמיכה פרטית באינטרנט. אמנם לא היה פסיכולוג מנחה שימתן את התגובות, אבל גם סטירות הלחי הוירטואליות מאנשים לא כל כך רגישים לימדו אותי משהו (למשל, שלמרות הכל זו לא טרגדיה יוונית אז אולי אני צריכה להפסיק לייבב קצת ולהתחיל להירגע).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש