בתשובה לאור, 13/03/04 20:14
מעבר פרספקטיבות 205198
(מגיבה רבקה, ממחשב שהוא כבר לא "שלי".)
כבר ענו לך, אור: תגובה 205174 תגובה 205182

זה כל הטקסט כולו:
---
אֵין שִׁעוּר.
בַּעֲלָהּ שֶׁל הַמּוֹרָה לְלָשׁוֹן
נָפַל מֵחַלּוֹן הַקּוֹמָה הַחֲמִישִׁית,
הַדֶּשֶׁא סָפַג אֶת מִשְׁקָלוֹ וְהִתְקַמֵּט. >> ניסיון לשורה "שירית"
כְּשֶׁהֵרִימוּ אוֹתוֹ מִמָּגֵן דָּוִד אָדֹם
הַגִּבְעוֹלִים הִתְיַשְּׁרוּ >> כנ"ל
בְּקִפְצוּצִים >> כנ"ל
וְעָמְדוּ >> כנ"ל
כְּמוֹ שֶׁעָמְדוּ כְּבָר אֶתְמוֹל. >> כנ"ל
---
חמש שורות מנסות להשתייך לסוגת השירה (Poetry), ולהפוך את הטקסט לשיר. תו לא. כך נדמה לי, בכל אופן.

חוץ מזה: זאת לא הפעם הראשונה שאתה מעלה את בעיית האמינות של הדובר. אולי קצת נסחפת אחרי בעיית האמינות אצל המספר בסיפורת והעברת לתחום השירה את השייך לסיפור? כי לגבי הטקסט הזה, התגובות שקיבלת והעליתי נכונות ומובנות-מאליהן. אין מה לסבך יותר את הקריאה ואת המשמע.

עניין אחר: הטקסט דל. קראתי טקסטים נוספים שעלו באוקפי בגיליון הנוכחי. גם הם דלים. קורה. (ולמזלנו, לא לנו הדאגות. יש שם מערכת, יש עורכים, וזה עניינם בלבד.)

(חוץ מזה: תודה רבה-רבה על הביבליוגרפיה שנתת לי בזמנו.)
מעבר פרספקטיבות 205349
לא נראה לי שנסחפתי בעניין הדובר, ועניין זה אינו שייך רק לסיפור אלא רלוונטי לכל מדיום שעוסק בייצוג עולם, גם ציור (רק ששם הוא לא ייקרא דובר). אני אולי יותר מודע לעניין כי כרגע אני עוסק בו, אבל הוא רלוונטי גם לכאן. כמו כן, לא אני העליתי את העניין אלא קוראים שאת שנתם לא טורדים שדי הלילה של תורת הסיפור.

אני כן מסכים כי בשירה יש פחות "בשר" לעניין זה והדבר נכון בעיקר לטקסט הנדון פה. כמו כן, כפי שאמר פעם מרצה הנערץ עליי: בשירה בכל מקרה לא מצפים ממך למהימנות, כך שזה לא ממש משנה. אבל הסוגייה התאורטית קיימת ומתאימה גם לפה.

ראו למשל את זה: רחוק מאוד, על קצה הגבעה, בערפל הכבד ובלילה החשוך, ראיתי דמות מטושטשת. לא יכולתי לראות אם זה גבר או אישה אבל דבר אחד ראיתי בבירור: על עניבתה של הדמות היו פרפרים סגולים זעירים ובכנפיו של כל אחד מהם נקודות בורדו קטנטנות בצורת נרקיס.

נו, יש פה בעיית אמינות או מהימנות? יש ויש ואין צורך להסביר אותה. חשוב להבהיר כי שחזור של דובר או של נקודת תצפית היא כלי באינטגרציה של המידע שנמסר ועד שזו לא תיושב נתקשה להבין את הכתוב. עיכוב כזה יכול להיות מכוון אבל אין זה המצב בטקסט שלפנינו. סוגיית הפרספקטיבה היא הכרחית לדיון בכל טקסט או ציור, קטן או גדול.
מעבר פרספקטיבות - כן ולגיטימי 205494
קושיה קטנה:

למיטב ידיעתי לומדים לשון לפחות עד כיתה י', כך שייתכן שאותו "ילד" הוא בעצם נער.
במקרה כזה, ה"אין שיעור" מבטא את האפקט הראשוני של מות בעלה של מורתו, בעוד ההמשך מהווה רפלקציה יותר מאוחרת.

עכשיו, כדי שאכן יתברר שיש כאו חוסר אמינות עליך להוכיח שבשביל מישהו בכיתה י' לחשוב במושגי "אין שיעור" זוהי התיילדות שלא עולה בקנה אחד עם ההרהורים בהמשך.

טענתי תהיה שכל אחד מאיתנו יכול לאמץ פרספקטיבות שונות בנקודות זמן שונות, כאשר עומק ההרהור/התייחסות מושפע בין היתר ממיידיות האירוע בו אנו נמצאים. כלומר, על-אף שיש כאן מעבר פרספקטיבות, מעבר זה הוא לגיטימי ומתרחש בתוך דובר יחיד.
מעבר פרספקטיבות - כן ולגיטימי 205507
גם באוניברסיטה קופצים מאושר במצב כזה - ומדובר באנשים בוגרים (הכל יחסי) שהגיעו לשם מרצונם (גם זה יחסי) ומשלמים במיטב כספם.
מעבר פרספקטיבות - כן ולגיטימי 206749
גם באוניברסיטת חיפה קופצים, אבל לא תמיד מאושר (אלא ממגדל אשכול).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים