בתשובה לסמילי, 07/04/01 14:34
קריאה תחת אילוצים מחטיאים 20637
אתה יודע, יודע לקרוא, אבל קריאה סלקטיבית באופן פרוע, סלקציה המובילה ישר למה שאתה רוצה להוכיח. אז למי אני עמל? אם אתה מסמן את העיגול מסביב לחץ, אז למה אתה בכלל לומד לקלוע למטרה, כלומר איפוא הלימוד במקרה שלך?
קיימות בדיוק שני אפשרויות: או שיש מה ללמוד
כאן או שאין מה ללמוד כאן. אבל אם אתה מניח מראש, על סמך הסקת מסקנות נמהרת הנאטמת תוך שניות, כפי שהדברים נראים כאן, שאין מה ללמוד, כיצד תלמד ותתעדכן?
אם הנחותיך המקדמיות מכתיבות מראש את הסלקציה שאתה מפעיל, כיצד תעדכן הנחות אלה להתאימם יותר למציאות? האם אינך מפעיל כלים
הגורמים לכך להנעל על חלקי דברים ולהתעלם מאחרים באופן שיאשש תמיד את הנחותיך המקדמיות ויחסן אותן מפני ביקורת?
דוגמאות להתעלמות, סלקציה, וחיתוך ביד קצבים - הטיית משמעות על פי מה שאתה מאלץ:
המשך הפסקה: "בעוד אפשרויות הלימוד של בעלי החיים קבועות מראש תחת אילוצים גינטיים חזקים".
אפילו לא היתה כאן פיסקה חדשה. החיתוך המשנה את משמעותם של הדברים - בהתאם למשמעות ההפוכה שאתה רצית לאכוף - נעשה באמצע הפיסקה.
הבנת הנקרא מחייבת גם מסקנות הנגזרות באופן ישיר מהכתוב. ניתן להסיק מהכתוב שאילוצים אלו נמוכים בהרבה אצל האדם, ובהתאם לנאמר במקום אחר, באופן המחולל קפיצת מדרגה.
אשר לפסקה השנייה, כיצד האפשרות לטעות שוללת את אפשרות השימוש בפונקציה ברת-הטעות?
האם מכך שעשויות להיות לך הפרעות בעיכול שניתן לתקנן תפסול את השימוש במערכת העיכול?
האם מכך שמערכת הראייה עשוייה לטעות במקרים שונים כמו פאטה מורגנה, נשלול את תקפות הידע שהיא מספקת לנו? לא, אך נמליץ רק כיצד ובאיזה פונקציות נוספות נשתמש כדי למנוע טעויות (במקרה זה, מישוש)
גיחכתי לעצמי כאשר הפכת בהבל פה אדם שקידם במשך שנים טעונים ואוריינטציה קטלנית במיוחד כלפי הפוסט מודרניזם, לפוסט מודרניסט.
אמרתי לעצמי שהדבר מתאים לתמונה של מישהו שהיה בעבר חסיד שוטה של הפוסט מודרניזם, והפך לחסיד שוטה לא פחות של הגישה ההפוכה, אבל גם זה לטובה.זה שביצעת כאן מעין היפוך תפקידים, ניחה.יכולתי לשנות את המתרחש בתודעתך או את הצהרותיך (במקרה שדווקא בפנימיותך למדת) ממילא מוגבלת כפי שכבר נוכחתי. גם בעניין השחצנות המיוחסת לי חייכתי לעצמי.
איך שונה הנושא? 20645
כשאתה כותב ''היחיד'', ''כל פעולות'' או ''בניגוד לכל'' אתה לא יכול בהמשך הפיסקה לצמצם את משמעותן של המילים ללא ביטולן המוחלט. קבעת ש''אפשרויות הלימוד של בעלי החיים קבועות מראש תחת אילוצים גנטיים חזקים'' וש''האדם הינו היצור היחיד המתכנת את עצמו'' המסכנה היחידה משילוב שני המשפטים האלה באותו משפט היא שאתה מייחס לבעלי חיים לימוד אבל שלא ב''מהלך חיי הפרט, ולא רק הגנום'' (גם זה מופיע באותו משפט קסום). אני, להבדיל, מייחס לבעלי חיים (ולכמעת כולם) יכולת לימוד במהלך חיי הפרט, ויש לי, כמובן, הוכחות מפה ועד הודעה חדשה.
בגלל שתוך כדי הצבעה חריפה על חסרונותיה של פעולת המיון, לא הצבעת על דרך חלופית לה (כמו מישוש במקרה של ראיה) ולא ציינת את חשיבותה, מכאן אפשר להסיק שאתה שולל את הטכניקה הזו באופן קטגורי.
כמו שבודאי הסקת מהכינוי שבחרתי לעצמי, כל חיוך הוא יחסי ציבור מוצלחים בשבילי, לכן בלי שום קשר לעובדה שאנחנו מדברים בשפות שונות, ולא נגיע לשום הסכמה, יש לי לפחות סיפוק אחד קטן מהדיון הזה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים