 |
1. טוב, מרצ היא מפלגה סוציאל-דמוקרטית, ובאופן מסורתי תומכי הגישה הזו נוטים יותר לעזרה לעובדים ולשכבות החלשות, מאשר מפלגות אחרות, ליברליות, שדואגות יותר לבעלי ההון. שוב, אני לא כלכלן, אבל החלוקה הזו נכונה, לא רק בישראל, נכון? האם הפועלים הפשוטים בכל העולם, שמצביעים למפלגות הסוציאליסטיות, בעצם עושים טעות חמורה ומביאים להרעת מצבם? מרגרט ת'אצ'ר, רונלד רייגן, סילביו ברלוסקוני, הלמוט קוהל; כולם בני מפלגות הימין, פחות או יותר, וכולם ייזכרו לעד בספרי ההיסטוריה כאלו שנלחמו בעובדים ובעניים ובהחלט הרעו את מצבם (גם אם התכוונו לטוב). לפיכך עליך לסלוח לי כשאני מנכס למרצ את ה"חברתיות".
2. אני לא רוצה לומר משהו כמו "נסה אתה לחיות מהקצבה, נראה אותך". חיי העניים קשים, גם אם הם לא מתים מרעב. אתה ודאי יודע זאת.
אני לא באמת סבור שהכמות קובעת. פשוט, בתור לא-כלכלן, כמות החוקים היא המדד הברור לי ביותר. התכוונתי לומר שמרצ תמיד עשתה יותר מאחרים למען העניים, וההוכחה לכך (שאין לי) היא לא בהכרח במספר החוקים, כמובן.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש