בתשובה לד''ר בר ביצוע, 19/03/04 19:13
שאלת תם 206905
"מרצ בעד הגדלת תשלומי ההעברה"

במצע של "יחד", שטרחתי לקרוא באתר המפלגה, לא כתוב כלום על הגדלת הקצבאות. מנגד, מדובר שם על הצבת תנאים נוקשים יותר לקצבאות, על מיסוי הקצבאות ועל כינון מדיניות של עידוד מובטלים לעבוד.

כאמור, אני לא מאוד מתמצא, במיוחד כשמדובר בהיסטוריה של התנהלות המפלגה ובתמיכתה או אי-תמיכתה בנושאים שונים. כמו כן, ברור לי שמה שכתוב במצע לא בהכרח משקף.

"מתנגדים אוטומטית לקיצוצים הנדרשים"

כשלוקחים בחשבון את דעותיה האחרות של מרצ, הרי שזה טבעי שהיא תתנגד לקיצוצים בקצבאות העניים בשעה שההתנחלויות פורחות והחרדים משתמטים ומקבלים דמי כיס עבור זה. פטרת את נושא ההתנחלויות והחרדים ב"נוח להאשימם". אפשר התייחסות יותר רצינית? למה שמישהו יסכים לקצץ מקצבאות העניים, הנכים והגלמודים, בשעה שיש מקומות שממש זועקים קיצוץ?

"אם ניתן להגיד את זה על מר"צ מדוע לא ניתן להגיד את זה גם על הליכוד?"

ראה הודעתי לגדי. למפלגה סוציאל-דמוקרטית כמו מרצ נטייה פחותה לפגוע בעניים, ואילו לליכוד הליברלי נטייה מוגברת להיטיב עם בעלי ההון, גם אם לא מתוך רצון לפגוע בעניים, כמובן. טיעון שטחי למדי, אני יודע, אבל אני לא בטוח שהוא כה רחוק מהמציאות.

"השיטה הנוכחית היא מתכון לאסון"

חשבתי, דרך אגב, שקצבאות נדיבות לשכבות החלשות הינן אחד מעמודי התווך של רוב כלכלות מערב אירופה. האם יתחולל שם אסון בבוא הזמן?

"הקצבאות הן מלכודת"

אז מה אתה מציע, אם תואיל, בנושא המצומצם של דמי האבטלה, למשל? המלכודת היא אחרת: מצד אחד לבטח לא תציע לבטלם כליל (גם אתה עלול להיזקק להם, ח"ח), מצד שני כמעט בלתי אפשרי לנסות ולהחזיר מובטלים לעבודה באמצעות צמצום הקצבה עד למינימום האפשרי (אתה לבטח לא רוצה להתעלל באף אחד, במיוחד כשקיימים גם כמה וכמה מובטלים "אותנטיים"), מצד שלישי תמריצים להחזרת מובטלים לעבודה (או, בעצם, איום בהפסקת התשלומים למובטלים "עיקשים" או ותיקים) קיימים גם היום, והם לא בדיוק מצליחים לצמצם את האבטלה. אז מה עושים?
שאלת תם 206908
"במצע של "יחד", שטרחתי לקרוא באתר המפלגה, לא כתוב כלום על הגדלת הקצבאות. מנגד, מדובר שם על הצבת תנאים נוקשים יותר לקצבאות, על מיסוי הקצבאות ועל כינון מדיניות של עידוד מובטלים לעבוד."

לא הצלחתי למצוא את התנאים הנוקשים יותר אבל לעומת זאת מצאתי את הבאים:

יחד: "אנו בהחלט דוגלים במדיניות חברתית, אך היא אינה בת-השגה כשאנו נאלצים להשקיע חלקים כה כבדים מהתקציב במערכת הביטחון,"

לשם מה נחוץ אותו כסף? איכשהו, הם מתכננים לנצל את הכסף העודף לא כדי להחזירו לאזרחים (כלומר, לא לקחת מהם) אלא כדי לעשות *משהו*.
נסלח להם על השקר הגס בדבר ההוצאות הכבדות על הבטחון. המענקים שאנחנו מקבלים מארה"ב הופכים את נטל תקציב הבטחון לדומה למדי לנהוג במדינות אחרות.

יחד: "יעד צמצום פערים על פי קריטריון מדיד. "

אולי בשביל זה? איך עושים את זה? או שלוקחים מהעשירים, או שנותנים לעניים או שעושים את שניהם (אחרת מאיפה הכסף?) תקרא לזה איך שאתה רוצה. אני קורא לזה "העברה"

יחד: "הגברת התעסוקה בסקטור העסקי על ידי עידוד וסבסוד ישיר של קורסים להכשרה מקצועית ויצירת מקומות עבודה חדשים בענפים מסורתיים תוך שדרוג טכנולוגי, הגברת הפריון והעלאת השכר."

כן! סבסוד. זה עבד מצויין עד כה. לא?

"כאמור, אני לא מאוד מתמצא, במיוחד כשמדובר בהיסטוריה של התנהלות המפלגה ובתמיכתה או אי-תמיכתה בנושאים שונים. כמו כן, ברור לי שמה שכתוב במצע לא בהכרח משקף."

אני שמח שזה ברור. גם זה שאומרים "אנחנו בעד צדק חברתי" לא אומר בהכרח שמה שהם מציעים יוביל לכך או שהמושגים שלהם לגבי "צדק חברתי" אינם מעוותים.

"כשלוקחים בחשבון את דעותיה האחרות של מרצ, הרי שזה טבעי שהיא תתנגד לקיצוצים בקצבאות העניים בשעה שההתנחלויות פורחות והחרדים משתמטים ומקבלים דמי כיס עבור זה."

כלומר, כל עוד החרדים והתנחלויות מקבלים הס מלהזכיר קיצוץ בקצבאות? ומה בדבר העובדה שמרבית הכספים שמקבלים החרדים הם באמצעות קצבאות ילדים והשלמת הכנסה?

"פטרת את נושא ההתנחלויות והחרדים ב"נוח להאשימם". אפשר התייחסות יותר רצינית?"

מאחר ואינני חושב שהמדינה צריכה לעסוק בצדקה או בבינוי התשובה שלי צריכה להיות ברורה. לא לאלו ולא לאלו וגם לא לאלו.

"למה שמישהו יסכים לקצץ מקצבאות העניים, הנכים והגלמודים, בשעה שיש מקומות שממש זועקים קיצוץ?"

לא יודע. על החלשים האמיתיים אף אחד לא מגן, גם לא מר"צ. ההתנגדות שלהם היא אוטומטית והיא עוזרת בעיקר לחזקים כמו ועדי העובדים של המונופולים.

"ראה הודעתי לגדי. למפלגה סוציאל-דמוקרטית כמו מרצ נטייה פחותה לפגוע בעניים, ואילו לליכוד הליברלי נטייה מוגברת להיטיב עם בעלי ההון, גם אם לא מתוך רצון לפגוע בעניים, כמובן. טיעון שטחי למדי, אני יודע, אבל אני לא בטוח שהוא כה רחוק מהמציאות."

בלי להיות סנגור של הליכוד (שהוא לא הרבה פחות סוציאליסטי מהשאר) הרשה לי לציין שזו לא רק אמירה שטחית היא גם אמירה דמגוגית.
לפחות לצורך הוויכוח איתי ועם שכמותי תתחיל לחשוב ככה. העמדה שלי לא נועדה לשרת מגזר מסויים. העמדה שלי לא מניחה מראש מלחמת מעמדות. אני דוגל בכלכלה חופשית וממשלה קטנה משום שאני חושב שהשיטה הזאת טובה יותר לכל האזרחים.
מה שמסתתר מאחורי האמירה שלך הוא ההנחה שאם יהיה טוב לעשירים (או יותר נכון, יקחו פחות מהמעמד הבינוני) אזי יהיה רע לעניים ולהיפך.
עכשיו, גם אם ההנחה הזאת הייתה נכונה, *אני* לא מחזיק בה (ואפילו ביבי לא) כך שהמידה המינמלית של יושר אינטלקטואלי דורשת שתבין שאין מדובר פה, מבחינתי, בהטבה עם "בעלי ההון" אלא פשוט בדרך נכונה יותר וצודק יותר לנהל את המדינה.

"חשבתי, דרך אגב, שקצבאות נדיבות לשכבות החלשות הינן אחד מעמודי התווך של רוב כלכלות מערב אירופה. האם יתחולל שם אסון בבוא הזמן?"

טעית. קצבאות נדיבות יותר או פחות אמנם נהוגות בהרבה מדינות אירופה אבל התוצאות הגרעוניות כבר שם וזה בוודאי לא "עמוד התווך" של הכלכלות, זהו נטל כבד מנשוא. זאת הסיבה שהמגמה עכשיו, בכל המקומות שאני מכיר, היא צמצום השירותים והפחתת מיסים.

"אז מה אתה מציע, אם תואיל[...]מצד אחד לבטח לא תציע לבטלם כליל (גם אתה עלול להיזקק להם, ח"ח), [...] אז מה עושים?"

אני דווקא כן בעד ביטולם כליל. בסופו של דבר. אם אתה רוצה לצמצם את האבטלה עליך לתת יותר חופש כלכלי. באופן כללי:
1. ביטול שכר המינימום
2. ביטול ביטוח לאומי
3. ביטול החקיקה ה"סוציאלית" בנושאי עבודה
4. ביטול מגבלות מלאכותיות: מכסי מגן, מונופולים

השאלה הבעייתית יותר היא כיצד עוברים מהמצב הנוכחי שמעודד אי עבודה למצב שמעודד עבודה. ברור שאי אפשר לחתוך באופן פתאומי (מאחר ויש אנשים התלויים בכך, כרגע) ומצד שני ברור שהמשך תשלום קצבאות הוא גורם מעכב בהבראת שוק העבודה.
אין לי תשובה ברורה אבל אולי כדאי להתחיל באותם דברים שהם באמת סתם מקלות בגלגלים כמו שכר מינימום, החרבת המונופולים ושאר המגבלות המלאכותיות.
הכי חשוב זה להפסיק להאמין בשטויות כמו:?
1. שהשאיפה היא לאפס אחוז אבטלה. (אין דבר כזה וזה סימן רע דווקא משום שהוא מראה ששוק העבודה לא נייד מספיק או שיש אבטלה סמויה (או שניהם))

2. שהממשלה צריכה לעשות משהו באופן אקטיבי כדי להלחם באבטלה. המחשבה צריכה להיות הפוכה - כיצד הממשלה יכולה להפריע פחות ביצירת מקומות עבודה.

מצטער על הארכנות...
שאלת תם 207382
"תבין שאין מדובר פה, מבחינתי, בהטבה עם "בעלי ההון" אלא פשוט בדרך נכונה יותר וצודקת יותר לנהל את המדינה"

כפי שציינתי, ברור לי שאין לאף אחד רצון לפגוע בעניים, אבל עובדה שזה קורה, וברוב המקרים כשהמפלגות הליברליות בשלטון. ראיתי בתגובות אחרות שאתה חולק על זה וטוען, למשל, שת'אצ'ר בעצם היתה אהודה על העם הבריטי. אני באמת לא בקיא, ואין לי זמן לבדוק את זה. כמה דברים שחקוקים בראשי:

1. בתקופת ת'אצ'ר היתה תסיסה עצומה בקרב הפועלים, שראו בה אויב. להקת UB40 הוקמה ושרה על העוני והאבטלה. אני לא יודע מדוע היא שרדה זמן רב, אבל כידוע לך בחירה מחדש יכולה לשקף טעות/טפשות של המצביעים יותר מאשר שביעות רצון.

2. כשלמדנו בביה"ס על המהפכה התעשייתית, הקמת ארגוני העובדים ולידת הסוציאליזם, זכור לי שמצב הפועלים היה בכי רע. על דמי אבטלה אין צורך להרחיב את הדיבור. איך מצב זה שונה ממה שאתה מציע? אם זה לא תפקידה של המדינה לממן מובטלים ולקבוע שכר מינימום, מדוע זה תפקידה להנהיג 8 שעות עבודה ביום או לאסור על עבדות?

"המגמה עכשיו, בכל המקומות שאני מכיר, היא צמצום השירותים והפחתת מיסים"

גם עם צמצום השרותים, עדיין רחוקים השרותים המסופקים בישראל מאלו שבשוודיה. הרי לא סביר שבקרוב יבוטלו דמי האבטלה בשוודיה כליל, לשיטתך, נכון? אז כמו שאומרים, קודם כל שישראל "תגיע לרמתן" של מדינות אירופה בכל הנוגע לעזרה סוציאלית, אפילו לרמתן אחרי ההפחתה, ואז נוכל נדבר. באירופה מצב העניים טוב מאשר בישראל.

"ברור לי שאי אפשר לחתוך באופן פתאומי (מאחר ויש אנשים התלויים בכך, כרגע)"

לי לא ברור מדוע בעתיד, גם הרחוק, לא יהיו אנשים שתלויים בקצבאות. אם להשקפתך אין זה מעניינה של המדינה לטפל בהם, מדוע אם כן לא נחתוך את דמי האבטלה מיידית?

בראייה רחבה יותר, אם אינך חושב שהממשלה צריכה לממן ילדים ומובטלים, מדוע עליה לספק שרותי בטחון, תברואה ובריאות? הרעיון שמאחורי הביטוח הלאומי הוא רשת בטחון שהמדינה מספקת לאזרח שנקלע למצוקה כלשהיא. קח את מערכת הבריאות: רוב אזרחי ישראל יכולים להרשות לעצם, אני מאמין, רופא פרטי. אז למה שלא נבטל את הרפואה הציבורית? המדינה צריכה לממן שרותי בריאות לויקי כנפו? שתבטל את המנוי לסלקום ותלך לרופא...

דרך אגב, עם ביטול מכסי המגן והמונופולים אני דווקא מסכים עמך. קשה לי להסביר מדוע. נראה לי הגיוני שאם מישהו לא יכול לעבוד כרגע או שנולדו לו אתמול שבעה ילדים, המדינה צריכה לעזור לו. לא נראה לי הגיוני שאם בישראל מייצרים מכוניות גרועות, צריך לפצות על כך באמצעות ייקור המכוניות מחו"ל.
שאלת תם (גם שלי) 207390
ייתכן שאני טועה, אבל זה לא נראה לי חכם לפסול בהינף יד את דפוסי ההצבעה של האנשים ב"טעות/טיפשות". נכון, הרבה פעמים נבחר מנהיג בשל טעות/טיפשות של המצביעים, אבל אם אני לא מכיר דוגמאות, ואשמח לקבל כאלו, של מנהיג *לא פופולרי* שנבחר שוב בשל טעות/טיפשות. לרוב הטעות/טיפשות נובעת מרצון עז להחליף את המנהיג הלא פופולרי (אבל ייתכן מאוד שמוצלח למרות זאת) במנהיג כושל. נראה לי מאוד תמוה שמנהיג דמוקרטי יישאר במקומו, למרות חוסר פופולריות גדול שלו, ואפילו אם תאשים את הבוחרים בטיפשות.

יש לך דוגמאות למנהיגים דמוקרטיים שהיו בלתי פופולריים בעליל, אבל הושארו בכסאם בבחירות?
שאלת תם (גם שלי) 207414
בריאן מאלרוני, בחירות 1988 בקנדה. אחרי שנבחר בפעם הראשונה ב-‏1984 וזכה לחיבת הציבור, מאלרוני הצליח להרוס כל שביב של אהדה בסדרה של משגים פוליטיים, נסיונות לשינוי החוקה, ובראש ובראשונה - הסכם הסחר החופשי עם ארה"ב. כל כך הרבה התנגדות הייתה בציבור הקנדי להסכם הזה, עד כי הסנאט, בצעד חסר תקדים, כפה על מאלרוני בחירות לפני שיסכים לאשר את ההסכם (הליך שבד"כ הוא רק פורמלי). שתי המפלגות הגדולות האחרות בקנדה (דאז) - הליברלים וה-NDP התנגדו להסכם. ביחד, שתי המפלגות המתנגדות זכו לכ-‏60 אחוז מהקולות. אבל בגלל שיטת הבחירות, הפיצול הזה הביא לנצחון של השמרנים בראשות מאלרוני.
בבחירות הבאות השמרנים כבר צנחו ממרום מושבם כמפלגת הרוב בפרלמנט להישג המרשים של שני מושבים בלבד...
שאלת תם (גם שלי) 207474
ונראה לי שגם הבחירה החוזרת בשרון לא היתה מרוב עודף שלום ובטחון שהוא הביא או מתוך שכולם מרוצים ממנו נורא, אלא פשוט כי לא היתה במצב הקיים אלטרנטיבה שמסוגלת לסחוף קולות. אני לא אתפלא אם שוב הוא ינצח (אם יתמודד).
שאלת תם (גם שלי) 207475
אז כאן אפשר להאשים לא את טיפשות הבוחרים, אלא את "טיפשות" שיטת הבחירות. האם זה דומה לשיטת הבחירות שהייתה נהוגה באנגליה בתקופת תאצ'ר? ואם כבר הועלה טיעון האלטרנטיבה, מה היו האלטרנטיבות לתאצ'ר?
שאלת תם (גם שלי) 207752
למה, אתה חושב ששיטת הבחירות באנגליה השתנתה מתישהו במאה שנים האחרונות (או אפילו לפני זה)?

(לקנדה ולאנגליה יש אותה שיטת בחירות בדיוק, אם נתעלם מהמימד הפדרלי שבקנדה).
שאלת תם (גם שלי) 207854
כלומר, במערכות הבחירות בתקופת תאצ'ר רוב האוכלוסיה הצביע נגדה, אבל בגלל שיטת הבחירות הכושלת היא נשארה בתפקיד? יש למישהו את נתוני הבחירות מהתקופה?
שאלת תם (גם שלי) 208001
שיטת הבחירות הנהוגה בבריטניה (ובקנדה, ובארה"ב) בנויה כדי "לייצר רוב", כלומר - לתת למפלגה אחת רוב בפרלמנט גם אם אין לה רוב בקרב הבוחרים. כל שיטות הבחירות ללא יוצאים מהכלל מסייעות למפלגות הגדולות ומגדילות את אחוז המושבים שלהן ביחס לאחוז ההצבעה עבורן. השיטה הבריטית היא פשוט הקיצונית ביותר במובן זה.

that said, אין לי מושג האם לשמרנים היה רוב בקרב המצביעים בזמן שלטונה של תאצ'ר. מה שבטוח הוא שהיה להם "רוב יחסי" (כלומר, הם היו המפלגה הגדולה ביותר מבחינת אחוזי הצבעה, גם אם לא הגיעו ל-‏50 אחוז). איך אני יודע? כי כשהיפוך שכזה קרה (המפלגה הגדולה ביותר בקרב הבוחרים הייתה השניה בגודלה בפרלמנט) במדינות אחרות, שיטת הבחירות הוחלפה תוך שנים ספורות. מדובר, אם אינני טועה, בשתי מדינות: ניו-זילאנד ומלטה.
שאלת תם 207460
"כפי שציינתי, ברור לי שאין לאף אחד רצון לפגוע בעניים, אבל עובדה שזה קורה, וברוב המקרים כשהמפלגות הליברליות בשלטון."

והקביעה הזאת מתבססת על מה? אני יודע שרבים אומרים זאת, אבל האם זה מגובה בעובדות?

"ראיתי בתגובות אחרות שאתה חולק על זה וטוען, למשל, שת'אצ'ר בעצם היתה אהודה על העם הבריטי.[...]"

מרגרט תאצ'ר היא דמות מאוד שנוייה במחלוקת אבל על העובדה שמצבה של בריטניה אחרי תאצ'ר הוא טוב בהרבה ממצבה לפני ת'אצ'ר מעטים יעזו לערער. גם הלייבור, לאחר שזכו מחדש בשלטון, הסיקו את המסקנות והשאירו את המצב על כנו.
עם כל הכבוד ליובי40, לא הייתי מגבש מסקנות כלכליות על בסיס שיריהם החביבים.
מצבה של בריטניה לפני ת'אצ'ר היה כל כך חמור שהיא שקלה פניה לבנק העולמי כדי לנסות לצאת מהמצוקה.

"כשלמדנו בביה"ס על המהפכה התעשייתית, הקמת ארגוני העובדים ולידת הסוציאליזם, זכור לי שמצב הפועלים היה בכי רע"

בוודאי שהיה רע. ביחס להיום. השאלה המעניינת היא האם הוא היה רע ממה שקדם לו. בחינה של השאלה הזאת תראה לך את האנכרוניזם שאתה מפעיל פה. המהפכה התעשייתית לוותה בגידול עצום באוכלוסיה של אנגליה וב*עליה* של רמת החיים. לפני כן אנשים היו:
א. מתים כמו זבובים
ב. רעבים
ג. עובדים כל היום, תחת כיפת השמיים, כולל ילדים נשים וזקנים.
העובדה שהרעיון שעבודת ילדים, למשל, היא דבר לא רצוי עלה דווקא באותה תקופה מראה על השיפור העצום שחל ברמת החיים. מאה שנה לפני כן אף אחד לא היה מעלה על דעתו רעיון כזה. הסוציאליזם קיבל כמובן מאיליו את רמת החיים הנוכחית שאליה הגיעה (פרי הכלכלה החופשית) ושאף לנצל אותה לשם קידום נוסף ברמת החיים. הבעיה היחידה היא שהאמצעים בהם הוא נקט מנוגדים לכלכלה החופשית וחותרים נגד בסיס קיומו.

"אם זה לא תפקידה של המדינה לממן מובטלים ולקבוע שכר מינימום, מדוע זה תפקידה להנהיג לאסור על עבדות?"

משום שעבדות מבוססת על הפעלת כוח הזרוע כדי לאלץ אנשים לעבוד ללא תמורה.
המטרה של המשטר הליבראלי היא קידום והגנת החירות.

"גם עם צמצום השרותים, עדיין רחוקים השרותים המסופקים בישראל מאלו שבשוודיה. הרי לא סביר שבקרוב יבוטלו דמי האבטלה בשוודיה כליל, לשיטתך, נכון? אז כמו שאומרים, קודם כל שישראל "תגיע לרמתן" של מדינות אירופה בכל הנוגע לעזרה סוציאלית, אפילו לרמתן אחרי ההפחתה, ואז נוכל נדבר."באירופה מצב העניים טוב מאשר בישראל."

הסיבה ששוודיה מתחילה ליסוג מהמדיניות הזאת נובעת מכך שהיא איננה יכולה להחזיק את עצמה. נקודת המוצא של שוודיה גבוהה בהרבה מנקודת המוצא של ישראל, לשוודיה יש משאבים שלישראל אין (בוודאי ביחס לאוכלוסיה). לשוודיה גם עומדות שנים רבות של כלכלה חופשית לפני השתלטות הסוציאליזם שייצרו עושר רב. אנחנו לא נוכל להגיע לרמתן של מדינות אירופה משום שאין בידנו את אותו עושר בסיסי כדי לבזבז. המדיניות הנוכחית תגרור אותנו לעולם השלישי.

"לי לא ברור מדוע בעתיד, גם הרחוק, לא יהיו אנשים שתלויים בקצבאות."

כל עוד יש קצבאות ברור שיהיו אנשים התלויים בהן. לא הבנתי מה רצית להגיד בזה.

"אם להשקפתך אין זה מעניינה של המדינה לטפל בהם, מדוע אם כן לא נחתוך את דמי האבטלה מיידית?"

משום שכרגע יש אנשים רבים התלויים בהן וביטולן עשוי לגרום להרבה סבל. העובדה שלא היה צריך להתחיל במשהו לא אומרת שברגע שהוא קיים אפשר לבטלו מיידית. וזה כשלעצמו מהווה עוד בעיה של "מדינת הרווחה". מנגנוני הרווחה נוטים להנציח את עצם קיומם. תיקון הנזקים שאלו גורמים קשה בהרבה מאי הכניסה אליהם מראש.

"בראייה רחבה יותר, אם אינך חושב שהממשלה צריכה לממן ילדים ומובטלים, מדוע עליה לספק שרותי בטחון, תברואה ובריאות?"

אני לא חושב שעליה לספק שירותי תברואה ובריאות. אני כן חושב שעליה לספק בטחון. למדינה יש תפקיד מאוד מסויים, לתפיסתי, ומאוד חשוב שלא תחרוג ממנו. הבעיה עם "מימון הילדים והמובטלים" איננה עצם המימון כמו העובדה שהוא נעשה על ידי המדינה. להנחה שתמיד עדיף שמשהו יעשה על ידי המדינה ולא באופן וולנטרי אין על מה להתבסס.

"הרעיון שמאחורי הביטוח הלאומי הוא רשת בטחון שהמדינה מספקת לאזרח שנקלע למצוקה כלשהיא."

זה הרעיון. אבל המציאות היא שזה מנגנון שהופך יותר ויותר אנשים לנתמכי סעד. המנגנון הזה מגדיל את אותו מגזר לו הוא אמור לעזור.

"קח את מערכת הבריאות: רוב אזרחי ישראל יכולים להרשות לעצם, אני מאמין, רופא פרטי. אז למה שלא נבטל את הרפואה הציבורית? המדינה צריכה לממן שרותי בריאות לויקי כנפו? שתבטל את המנוי לסלקום ותלך לרופא..."

ומה קורה כאשר המדינה מציעה שירותי בריאות "חינם"? האם המצב משתפר או שהוא נעשה רע יותר? לאספקת שירותי בריאות "חינם" יש אפקט של העלאת ההוצאה על הבריאות (למרות השיפורים הטכנולוגיים שאמורים להוריד את ההוצאה) בו בזמן עם תחושה גוברת והולכת של חוסר סיפוק מהשירותים הללו (שוב, למרות שהטכנולוגיה הרפואית מאוד התקדמה)
עוד פרטים פה:
"דרך אגב, עם ביטול מכסי המגן והמונופולים אני דווקא מסכים עמך. קשה לי להסביר מדוע."

אני מאוד שמח שאמרת את זה. במקרה הזה עמדותינו הם דומות אבל כדאי לדעתי לדעת למה אנחנו מחזיקים בדעות אלו או אחרות. ייתכן שאנחנו מחזיקים בעמדות מוטעות מהסיבות הלא נכונות.

"נראה לי הגיוני שאם מישהו לא יכול לעבוד כרגע או שנולדו לו אתמול שבעה ילדים, המדינה צריכה לעזור לו. לא נראה לי הגיוני שאם בישראל מייצרים מכוניות גרועות, צריך לפצות על כך באמצעות ייקור המכוניות מחו"ל."

בישראל לא מייצרים מכוניות. המיסים המטורפים על מכוניות כוננו בתקופה בה ראו השלטונות לנכון "לעודד תחבורה ציבורית" ל"טובת החברה".
זה אכן נראה הגיוני, על פניו, שהמדינה "צריכה" לעזור לאותו אדם. השאלה היא האם העזרה אכן עוזרת להוציא אותו ממצבו או שהיא מרעה את מצבו.
לרוב האנשים לא "נולדים פתאום" שבעה ילדים. רובינו עושים את השיקול הכלכלי בהחליטנו להביא ילד אל העולם. קצבאות ילדים מעודדות ילודה. ישנם נתונים שמראים שקצבאות הילדים הם הגורם למשפחות ברוכות ילדים (על ידי מתאם בין הגדלת הקצבאות וניתוקן מהתנאי של עבודה, כפי שהיה בתחילה, ובין הגידול בילודה במגזר החרדי, למשל). המצב הוא הפוך: הקצבאות הם הגורם העיקרי לאותה מצוקה שהוא מנסה כביכול לפתור.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים