הספד פרטי 20752
יורם ברונובסקי הרבה לעסוק מעל דפי עיתון 'הארץ' בסוגיות פילוסופיות-הגותיות שונות, תוך שימת דגש וניואנס בדבר תופעות תרבותיות שונות, אשר כללו השוואה וניתוח ביקורתי מעמיק.

אישית אודה ואתוודה, כי התרשמתי עמוקות מדחייתו המדודה אך העקבית את רעיון ה'רב תרבותיות', כפי שמופיע ומשתקף רעיון זה בתרבות השמאל האירופאי, ממש כפי שהקפיד לדחות רעיונות סרק פוסט-מודרניסטים שונים.

אף בדבר רעיון איחוד אירופה הביע ברונובסקי לא אחת פיקפוק, וזאת תוך שימת דגש מיוחד על ניגודי פסיפס ומרקם התרבויות הפולקלוריסטיות השונות ברחבי יבשת הפכפכה זו, אשר לשיטתו כל נסיון לחברם ולאחותם בקומפוזיצית 'כלכלת שוק' נדון לכשלון מוחלט - רעיון והיגד אשר עליו לא נותר לי אלא סובייקטיבית להסכים.

מעל כל נותרה אהדתו וחיבתו של איש זה לרעיון ולבשורה הטמונים במבנה ובשיטת מדינת היבשת האמריקאית המתקראת ארה''ב.
בשורה של מאסות מבריקות שב הוא והקפיד להוכיח ששינאת ארה''ב של אמריקה אינה אלא סימפטום אירופאי חולני, הנזון מכוון מחשבה כללי המצוי לו בשפע הרסני באירופה של השמאל והימין כאחד.

איש זה אף הרבה להתעסק ולמצא בהצלחה מרובה סוגיות עיקריות וחשובות שונות מתחום תרבות פולין, צרפת ובריטניה הגדולה - אך מעניין להבחין כי בבואו לדון ולתאר תמונה פנים-גרמנית עכשווית נחל הוא כישלון לא קטן, ועל כך תעיד התכתבות פרטית מסויימת אשר התנהלה ביני לבינו באשר לסוגייה אחת או שתיים בנדון.

לזכותו של ברונובסקי ייאמר כי ללא כל התנשאות ורגשות מעורבים הכיר הוא מיידית בטעויותיו השונות, הגם שהביע תרעומת מסויימת כלפי עקביותי ודייקנותי הצדקנית-משהו לטעמו.

אכן, אבידה גדולה לעולם התרבות והספרות הישראלי, מעבר לטרגדיה האישית של מוות בגיל כה (יחסית) צעיר ומבטיח.

א. מאן

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים