בתשובה לזאביק, 22/03/04 13:26
בהבדל האזרחות 207566
"הארץ" הוא עיתונו של עמוס שוקן, ומייצג את עמדותיו. או שרק לבעלי עמדות כשל "מתישבי יש"ע" ו"המפד"ל" מותר להחזיק עיתונים?
בהבדל האזרחות 207722
אתה צודק. שוקן בהחלט יכול להיות בעל עיתון המיצג את עמדותיו.
אלא שהארץ רואה עצמו הרבה יותר מאשר עיתון סקטוראלי, כמו מקור ראשון. הארץ, בעיני רוחו, הוא עיתון נוסח הניו-יורק טיימס (הוא גם מנסה לחקות אותו בפורמט ובסגנון), אלא שלמרות שה-ני''ט הוא עיתון עם נטיה שמאלנית, יש בו כותבים ימניים רבים המהווים חלק אינטגראלי בעיתון. הם לא עלי תאנה.
בהבדל האזרחות 207879
ערוץ 7 רואה את עצמו כ"רשת תקשורת ישראלית" http://www.a7.org/index.php3

מקור ראשון הוא "עיתון ישראלי לאומי" http://www.makorrishon.net/page.php?id=1 ובטח שלא סקטוריאלי או, במילותיהם, "לראשונה הוקם בישראל עיתון בעל מכנה משותף לציבור חרדי, דתי לאומי וחילוני".
בהבדל האזרחות 208140
אני בטוח שאתה יודע להבדיל בין הצהרות בומבסטיות ובין המציאות בשטח.
המציאות בשטח 208143
ובמציאות בשטח, הארץ הוא עיתון עם קו מערכתי ברור, מוצהר ושמאלני. שבע ומקור ראשון הם עיתונים עם קו מערכתי ברור, מוצהר וימני. עדיין לא הבנתי מה חטאו של הארץ.
המציאות בשטח 209389
קרא שוב את תגובתי <207722>
המציאות בשטח 209391
כמעט, רק תוסיף את המילה ''תגובה'' (בלי המרכאות) לפני המספר. בדוק במסך אישור התגובה אם הקישור לתגובה מופיע כקישור (בצבע כחול, עם קו מתחת). אם אתה עדין לא מסתדר, אנא פנה אלינו בדואר אלקטרוני (הכתובת מופיעה למטה) וננסה לעזור לך.
המציאות בשטח 209485
עזוב. זה מאד משעשע לראות איך אנשים שיש להם פתרון ברור לבעיות הכי סבוכות בחיים לא יודעים לקשור את שרוכי הנעליים.
המציאות בשטח 209755
בשבילך זה "לקשור את שרוכי הנעליים", בשבילו זה מסובך יותר. אז מה?
המציאות בשטח 209836
אני למדתי לקשור את השרוכים בנעליים רק בגיל 14, כי היו (ויש) לי בעיות קואורדינציה ומוטוריקה עדינה, ואני לא חושב שאני מהמטומטמים שבבני-האדם (נתון לוויכוח, כמובן).
ללמדך שאפילו הדוגמה שלך לפעילות ברורה-מאליה אינה במקום.
המציאות בשטח 209882
על ברטראנד ראסל אמרו שגם אחרי שאשתו הכינה לו חוברת הוראות מדוקדקת והרתיחה את המים בקומקום, מעולם לא היה מסוגל להכין לעצמו כוס תה. על ג'ון סטיוארט מיל מסופר שלמד לשרוך נעליו רק בגיל ממש מאוחר, אולי מאוחר יותר מהאייל שלעיל.

ללמדך שגם (ואולי בעיקר) אנשים בעלי הצלחה מוכחת בפיתרון בעיות מופשטות מתקשים בדברים יומיומיים וטריוויאליים יותר.
על הארץ בעיני רוחו 212522
"בשנים האחרונות, על רקע הטרור, המתחים והמשברים שבהם המדינה שרויה, עם סחיפה והקצנה בדעת הקהל, יש המבקרים את חשיפותיו של העיתון, את רוחו הביקורתית ואת דבקותו במחשבה עצמאית. יש המסתייגים מהעקרונות הציוניים-הליברליים המובנים-מאליהם כמעט, שבהם דבק העיתון מימים ימימה: נורמליזציה מדינית, חתירה לשלום, קיום מדינה ישראלית דמוקרטית בעלת רוב יהודי, שגשוג התרבות העברית, זיקה לתרבות העולם, שמירת זכויות האזרח והפרט, העדר כפייה דתית או כל כפייה אחרת, ועידוד היוזמה הפרטית במשק חופשי. מעקרונות אלה לא נרפה.

עם זאת, "הארץ" אינו מפלגה בעלת מצע, אלא עיתון: מחויבותו לאיכות, לאינפורמציה הוגנת, לגירוי אינטלקטואלי ולפתיחות מחשבתית היא חלק מנאמנותו לעצמו ולקוראיו."

על הארץ בעיני רוחו 212645
אם כבר, הפוסט מורטם של מרמרי הוא פי אלף יותר חשוב ממאמר "העסקים כרגיל" החלבי הזה.

מאמר מרתק 212657
באיזה עוד עיתון היו מפרסמים מאמר כזה?
מאמר מרתק 212675
שאלה מצוינת. טקסט מאוד חריג. "תחקירים פנימיים" כבר פורסמו (יש טרנד כזה, בטח מאז פרשת הניו יורק טיימס). אבל בזה יש מאפיינים עוד פחות שגרתיים. ואי אפשר לקחת להארץ את הקרדיט על זה.

מצד שני, לאחר שההרצאה נישאה (עם כל הביצים הדרושות לעניין), ההחלטה אם לפרסם בעיתון כבר משנית. למה שגם העיתון לא ייצא גבר? הרי מרמרי יכול היה לתת את זה ל"עין השביעית" למשל... שלא לדבר על זה שפסילה של זה בידי העורך החדש תצייר אותו רע.
על הארץ בעיני רוחו 212790
מסכים. רק שלא מצאתי איפה לתקוע את זה, ולהבדיל, מאמר המערכת התקשר ישירות לדיון מעלינו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים