בתשובה לגילית, 11/04/01 19:59
עדיין לא הבנת אותי. 20817
קודם כל כתבת ''הסטודנט הרווק יקבל מלגה או הלוואה, הזוג הצעיר יקבל משכנתא'' ומכן אפשר להבין שההלואות והמלגות לרוקים הם המקבילות למשכנתאות לזוגות ''צעירים'', יפה שאת מוכנה לתת לנשואים את אותם זכויות כמו לרווקים, אבל למה את לא מוכנה לתת לרווקים את הזכויות שאת נותנת לנשואים.
השאלה היא לא למה להם (אם כי התשובות האפשריות ברורות לך, בגלל שהמדינה מונעת מהם, או משום שהם לא מעוניינים לדווח למדינה על מעשיהם, או בגלל איזה אידיאולוגיה מוזרה אחרת) השאלה היא מה איכפת לך (לא לך אישית אלא לך כמדינה).
המדינה לא דורשת מאף אחד להצהיר שהוא לא רווק לפני שניתנת לו הזכות להוליד ילדים (ולפחות אני לא ממש רוצה לחיות במדינה בה תדרש הצהרה כזו). יש רווקים בוגרים ואחריים, יש נשואים הוללים וגחמתיים (אני לא בטוח שזה הכתיב הנכון לריבויים של מה שכתבת). הולדת ילדים היום ברוב (אם לא כל) המדינות הדמוקרטיות לא קשורה לנשואין (מבחינה חוקית). יש זוגות לא נשואים שאינם חד מיניים (במדינת ישראל, למשל, מי ששם משפחתו הוא ''כהן'' לא יכול להנשא לבחירת ליבו במידה והיא גרושה, ולכן הוא יכול להיות בוגר, אחראי, רציני, אוהב, אבהי, אבל לא להנשא. אמנם בלקסיקון שלך אדם כזה ממויין ישר למגירת הרווק ההולל הצעיר והפוחז אבל תחשבי ברצינות האם 'ר' שרשום לו בתעודת הזהות והטבעת שאין לזוגתו על האצבע היא מה שהופך את צורת חייהם ל''רווקיה לתפארת'').
יותר מסובך ביוקרטית מהרבנות ,משרד הפנים ומערכת בתי המשפט הישראלית, האמנם. העולם שלי לא יהיה יותר נפרד מעולמך מאשר הוא עכשיו (חוקי החברה לא משתנים בגלל שמשנים את חוקי המדינה). משפחה לא תהיה דבר ארעי יותר מאשר עכשיו.
השאלה בשביל מה צריכה להיות עבור חקיקת חוקים ולא ביטולם. ז''א את זאת שצריכה להסביר לי (ובהחלט יכול להיות שאני טועה) בשביל מה צריך את החוק הזה (בינתיים מכל ה''בעיות'' שהעלו כאן היחידה שנראית בעייתית היא בעיית ההגירה, אבל כמובן שגם אותה ניתן לפתור).
עדיין לא הבנת אותי. 20824
יש כל מיני סוגי משכנתאות. גם לרווקים.
הולדת ילדים איננה כרוכה ב"תעודת נשוי".
אם היינו מדברים על טקס דתי היינו יכולים להתפלמס על "למה דוקא אורתודכסי". אבל אנחנו עוסקים לא במנהג דתי אלא במנהג אנושי. גם חילונים רוצים להתחתן. גם אתה תרצה. הנה מספר סיבות מהשרוול:
א. כאמור, דרישת הקהל. הרוב רוצה להיות רשום כנשוי. זו אמירה,הצהרת כוונות. אתה מודיע קבל עם ועדה- זו אשתי,אותה אני אוהב, אני תפוס, התחייבתי לה לכל החיים. אני אבנה איתה בית ואקים איתה משפחה. אני נשוי. (ולא,זה לא כמו סתם לגור יחד).
ב. העניין הדתי- חוקים ודאי וודאי מקרינים על החברה. יהיו פה אלפי ילדים עם סיפורים הלכתיים סבוכים. אם זה מעניין אותך אני ארחיב.
ג. העניין החברתי- טוב, אני כידוע בעד אבא ואמא וילד. אני לא רואה בשום צורה איך ארעיות (וזו כן ארעיות) מסוג זה היא בריאה. "איזי קם,איזי גו"- אין טקס, אין פרוצדורה, אין פשוט מלהיפרד. הילד ילך לאופוטרופוס.
לסיכום- נכון שהעולם לא יתמוטט, אבל אנשים רוצים להתחתן והמדינה מאפשרת להם את זה. אתה זה שצריך לענות- למה לא?
עדיין לא הבנת אותי. 20825
כנראה שאני ממש לא ברור, אז ננסה ניסוח אחר: אין לי שום כוונה למנוע מאנשים להתחתן, אני פשוט לא מבין מה זה עניינה של המדינה אם אתה נשוי או לא.
א. אין לי רצון למנוע מאף אדם להצהיר מה שהוא רוצה, אבל שוב מה זאת עניינה של המדינה, אני רוצה להצהיר "קבל עם ועדה" שאני "גאון עולמי" מה מונע את זה ממני?
ב. גם היום יש מספר לא קטן "סיפורים הילכתיים סבוכים", כמו ששנינו מסכימים, רוב האנשים רוצים להתחתן, ולכן אם לא נמנע מהם את זה, הם יתחתנו, ולכן מספר ה"סיפורים ההילכתיים הסבוכים" לא ישתנה באופן משמעותי (הוא לא ישתנה כתוצאה משינוי החוק, אולי כתוצאה משינויים חברתיים עתידיים).
ג. אני לא מתנגד למשפחה מסורתית, אבל גם זוג שחי עשרים שנה ביחד, ללא טקס (ובטח שלא כזה שביצע טקס ולא דווח למדינה) לא נפרד בכזאת קלות. לעומת זאת שמעתי על כמה משפחות נשואות בדת ובדין, שהתפרקו ללא הרהורים וחרטות. והאפוטרוסות קיימת גם היום, כך שלא רישום הנישואין הוא זה שמבטיח שמירה על גידול הילדים.
לסיכום, אין לי כוונה (אולי אם אני אכתוב את זה פעם נוספת, אני יובן) למנוע מאנשים להתחתן, רוצה יתחתן, לא רוצה - לא יתחתן (רוצה - יצהיר שהוא נשוי קבל עם ועדה לא רוצה - לא יצהיר, רוצה - "יתחתן" עם שתי נשים וכלב, לא רוצה - לא צריך...) . כל מה שאני רוצה הוא:
1. למנוע את אפליית ה"לא נשואים".
2. לבטל עוד מאגר נתונים (מיותר, לפי מיטב הבנתי) שמחזיקה המדינה על אזרחיה הקטנים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים