מה יש בפנטסיה בריטית? 2082
יש משהו קסום וחמקמק בגישה הבריטית
לפנטסיה -ק''ס לואיס, הסדרה המוזכרת כאן, לורד דונסאני, וגם ''ההוביט'', הם דוגמאות לסיפורים נהדרים שמעלים זכרונות קסומים ומתקתקים בלב השומע אותם - בעוד שמעבר לאוקיינוס, באמריקה, לא רוברט ג'ורדן ולא מרגרט וייז ולא דייויד אדינגס ובעצם אף סופר פנטסיה מודרני לא מסוגלים לספר סיפורים כה יפים וכובשים. האמריקנים עושים רושם מקצועני מדי, מנותק מדי, מסובך מדי אפילו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים