בתשובה לראובן, 25/03/04 10:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין צורך להשיג את הגישה הנ''ל, היא קיימת רק לטעמי דיון. קודם כל, יש היענות מרהיבה לתרומת מח עצם. גם בלי תשלום אפשר בקלות לאסוף את חצי מליון הדגימות, הבעיה היא רק מימון שליחתן למעבדה. אני סבורה שדווקא הצעת תשלום תוריד את מספר הנבדקים- סיכוי קטן מאוד לזכות, הדקירה, לעומת זאת, היא וודאית. לפעמים רצון לעזור מדרבן יותר מכסף. את אלו שחושבים ''בשביל מה לטרוח'' יהיה קל יותר להוציא מהבית בשם המצפון, זו דעתי. ויש כאלה שלא כסף ולא מצפון יגררו אותם, אלא אם כן התחנה תהיה ממש תחת ביתם. הכסף של הביטוח, אם כבר,צריך להיות מנותב לכיוון הזה (אפילו לתרומה בבית התורם.אין הרבה אנשים שיסרבו לדקירת מחט בסלון ביתם שעשויה להציל חיים). בנוסף למרחק, סיבה נוספת היא הפחד. יש שמועה שתרומת מח עצם היא כואבת ומסובכת, זה היה נכון לפני שנים אבל היום זה תהליך פשוט יחסית ולא כואב. גם הסברה הועילה ותמשיך להועיל. לפני כמה זמן נערה נמצאה מתאימה לתרומת מח עצם, החולה כבר הוכן לניתוח והיא התחרטה מרוב פחד. שום כסף ותחנונים לא שכנעו אותה. צריך להבין שברגע שחולה מוכן לניתוח אין דרך חזרה- מוזרקים אליו חומרים כימיים בכמויות אדירות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד שאלתי את עצמי למה לא קודם הפיקו את התאים מהמתנדבת ורק אחר כך הזריקו את החומרים לחולה. אגב, את צודקת שהבעיה העיקרית היא המימון, ענין אחר זה השמירה על הפרטיות. בשונה מתרומת דם, השם שלך נשאר במאגר ''לנצח'' , כולל כל מיני פרטים מזהים כמו סוג הדם, והתאמות רקמה שונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושבת שאפשר לשמר אותם. למה ידיעת סוג הדם זו חדירה לפרטיות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יודעים את סוג הדם שלך ושל הוריך אפשר לדעת, למשל, שאת ממזרה. לא נורא, אבל גם לא ממש נעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשרות היפוטתית ( את כותבת מד"ב לא? אולי יש לך פה פוטנציאל לסיפור) - מוכרים את המידע לחברה פרטית ואת מתחילה לקבל דואר בדיוור ישיר שמתאר את נפלאות הוספיס מסויים לחולים סופניים1 , בעקבות הגילוי שאת נשאית של נטיה גנטית לסרטן שד אלים במיוחד . 1 או עלונים של מנתחים פלסטיים המתמחים בשיחזור שדיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כותבת מד"ב רק אם יש פרס שווה. זו בעיה לאבטח כזה דבר? והאם הנזק לא מזערי יחסית לתועלת? לא נראה לי שהיה אכפת לי לצרף פח הזבל עוד נייר פעם בחודש בשביל הסיכוי להציל חיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי, אז את אחת מאלה שחדירה לפרטיות זה לא עיקרון מי יודע מה חשוב. אני רק מראה שיכולות להיות טענות עקרוניות נגד תרומה כזאת, בשיטה התנדבותית ולא מוסדרת כמו היום1. אגב, כמו שבעצמך ציינת הסיכוי שדווקא תרומתך תציל חיים הוא די קטן, אבל הסיכוי שיציפו אותך בפמפלטים על קולונוסקופיה ממוחשבת לסובלים מתסמונת המעי הרגיז ( להנאת שכנייך הסקרניים) הרבה יותר גדול. ובעניין הפרס- מה, ההתיחסות שלי לזה זה לא פרס מספיק? 1 הרי אין אפילו את מי לתבוע לדין במקרה והמידע דולף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את לא חושבת שאת צריכה לתרום סיפורי מד"ב גם כשהפרס לא שווה? איפה הסולידריות איפה? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |